בצקת ריאות (מים בריאות) Pulmonary edema
פרופסור דוד רוט
הריאות מכילות מספר רב של בועיות שהן שקיות קטנות המתמלאות אויר בזמן שאיפה, הבועיות מוקפות כלי דם בהם מתבצע תהליך חילוף הגזים: חמצן מהאוויר בבועית נספג לדם ונקשר להמוגלובין, ופחמן דו חמצני מהדם עובר לאוויר שבבועית ומשם נפלט החוצה בנשיפה.
בצקת ריאות היא מצב בו בועיות הריאה שכרגיל מלאות אויר, מתמלאות בנוזל שמקורו בכלי הדם הריאתים. מצב זה גורם לקוצר נשימה. הסיבה השכיחה ביותר להופעת מים בריאות או בצקת ריאות היא אי ספיקת לב, אולם מצב זה עלול להופיע גם מסיבות אחרות למשל חשיפה לרעלנים מסוימים או עליה לגובה רב מעל פני הים.
בצקת ריאות היא מצב מסכן חיים אך טיפול מהיר ויעיל עשוי לשפר את המצב. לכן יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית כאשר עולה החשד למצב זה.
הסימפטומים כוללים קוצר נשימה קשה המופיע פתאום או מתגבר על פני מספר שעות, קוצר הנשימה יכל להיות מלווה כאבים בחזה, שיעול, דפיקות לב, חרדה. קוצר הנשימה מתגבר בשכיבה.
בצקת ריאות מסיבה לבבית
בצקת ריאות מסיבה לבבית נגרמת עקב אי ספיקת לב שמאלי: במצב תקין חדר הלב הימני מקבל דם דרך הורידים מכל הגוף ודוחף אותו לריאות, הדם קולט חמצן בריאות ועובר לחדר הלב השמאלי שמעביר אותו דרך אבי העורקים לכל הגוף. כאשר החדר השמאלי כושל, יורדת היכולת שלו להעביר דם מהריאות לאבי העורקים. הדם ממשיך להגיע לריאות באותו קצב כיון שהחדר הימני תקין. לכן נוצר מצב בו כלי הדם בריאות מתמלאים דם בקצב מהיר יותר מאשר החדר השמאלי מסוגל לפנות ולכן לחץ הדם בכלי הדם הריאתיים עולה. עליה בלחץ הדם בכלי הדם שבנימיות הריאה גורמת ליציאת נוזלים דרך דופן כלי הדם לתוך חלל הבועיות דבר המוביל לבצקת ריאות.
מחלות הגורמות לאי ספיקת לב שמאלי ולבצקת ריאות
התקף לב או בשמו הרפואי אוטם שריר הלב גורם לפגיעה בשריר החדר השמאלי ולירידה בכוח ההתכווצות של החדר השמאלי. ככל שהתקף הלב גורם נזק גדול יותר לשריר הלב הסכנה לאי ספיקת לב ולבצקת ריאות גוברת.
פגמים במסתמי הלב בחדר השמאלי שני מסתמים המסתם המיטראלי והמסתם האורטלי. דליפה או הצרות של מסתם עלולה לגרום לאי ספיקת לב ולבצקת ריאות (הראה הרחבה במאמרים על מחלות המסתמים באתר זה). מחלה כרונית של מסתם במהלכה הפתולוגיה המסתמית (דליפה או היצרות) מחמירה באיטיות במשך שנים רבות עלולה לגרום לאי ספיקת לב שתתקדם בהדרגה ולכן עשויה להיות מאובחנת עוד לפני שתגרום לבצקת ריאות. לעומת זאת דליפת מסתם המתפתחת פתאום למשל כתוצאה מאנדוקרדיטיס (זיהום חידקי של מסתם) תגרום להופעת בצקת ריאות פתאומית.
לחץ דם גבוה גורם בתחילה להתעבות של שריר החדר השמאלי בשל עומס העבודה המופעל עליו. מצב זה עלול להוביל לאי ספיקת לב דיאסטולית- כלומר עקב ירידה ביכולת שריר הלב להרפיה. לאחר שנים רבות של לחץ דם גבוה ולא מטופל עלול שריר הלב המעובה להתחיל להיחלש תפקודו יורד ועלולה להתפתח אי ספיקת לב סיסטולית כלומר עקב החלשות כוח ההתכווצות של החדר השמאלי.
קרדיומיופתיה כל סוגי הקרדיומיופתיה עלולים לגרום להתפתחות אי ספיקת לב. קרדיומיופתיה מורחבת גורמת להיחלשות של שריר לב וירידה בכוח הכווץ שלו. דבר הגורם לאי ספיקת לב ועלול לגרום לאירועים של בצקת ריאות. קרדיומיופטיה מעובה גורמת לירידה ביכולת ההרפיה של שריר הלב ועלולה לגרום לאי ספיקת לב דיאסטולית. קרדיומיופתיה מגבילה גם כן עלולה לגרום לאי ספיקת לב דיאסטולית וכאשר המחלה מתקדמת שריר הלב נחלש ומופיעה אי ספיקת לב סיסטולית.
בצקת ריאות מסיבה שאינה לבבית
הסיבה השכיחה להופעת מים בריאות (בבועיות הריאה) היא כאמור בעיה לבבית הגורמת ללחץ גבוה מנימי הריאה ולדליפת נוזל מנימי הריאה לתוך הבועיות. נוזלים עלולים לדלוף דרך דופן הנימים גם אם הלחץ בנימים תקין או אפילו נמוך, במידה ודופן הנים ניזוקה ומאפשרת דליפה.
מחלות שונות עלולות לגרום לפגיעה בדופן הנימים ולחדירת נוזלים לבועיות הריאה
מצב המכונה :ARDS בועיות הריאה מתמלאות נוזלים ותאי דלקת. מצב זה עלול להיגרם עקב: זיהום קשה (ספסיס, דלקת ריאות קשה), חבלה (טראומה) רב מערכתית עקב תאונה בעיקר חבלות ראש או בית חזה, שוק המודינמי, שאיפה של עשן או רעלנים שונים ועוד.
שימוש בסמים או תרופות מסוימות: סמים כמו הרואין או קוקאין עלולים לגרום לדליפת נוזלים מנימי הריאה ולבצקת ריאות. גם תרופות כמותרפיות מסוימות עלולות לגרום לכך.
שהייה בגובה רב מעל פני הים: מטיילים המגיעים למדינות הרריות עלולים ללקות בבצקת ריאות של מקומות גבוהים. תופעה זו מתרחשת לרוב במקומות הגבוהים יותר מ 2400 מטר מעל פני הים. הסיבה לא לגמרי ברורה אך סבורים כי עליה למקום גבוה, בו לחץ החמצן באוויר נמוך יותר מאשר בפני הים, עלולה לגרום לכווץ של נימי הריאה וכתוצאה מכך עליה בלחץ בתוכם ויציאת נוזלים לחלל הבועיות דבר הגורם לבצקת ריאות. מצב זה מסכן חיים ודורש טיפול מידי הכולל ירידה לגובה נמוך יותר בלפחות 600 מטר. כלל אצבע הוא שבמהלך העפלה בהר כדאי לבצע חניה של לפחות מספר שעות בגובה של 2000 עד 2400 מטר מעל פני הים. אנשים שאינם מצליחים לתת שתן במהלך חנייה בגובה זה, מוטב שלא ימשיכו להעפיל. יש הממליצים ליטול תרופה בשם דיאמוקס [(acetazolamide (Diamox] כטיפול מונע. את הדיאמוקס יש להתחיל 3 ימים לפני העלייה לגובה. לתרופה תופעות לואי לכן יש להתייעץ עם רופא לפני שמחליטים ליטול אותה.
טביעה: מים החודרים לריאות במהלך טביעה גורמים לתמונה של בצקת ריאות.
אבחון
בצקת ריאות עלולה כאמור לגרום למות. לפיכך אבחון וטיפול מהירים הם קריטיים.
האבחנה הראשונית מבוססת על תלונות החולה, בדיקה גופנית ולרוב גם צילום חזה. במידה והרושם הוא שמדובר בבצקת ריאות ניתן טיפול תרופתי מידי שמטרתו לשפר את מצב החולה. לאחר מכן מבוצעות בדיקות נוספות שמטרתן לאבחן את הסיבה שגרמה לבצקת הריאות. בדיקות אלה הן:
צילום חזה: מראה תמונה אופיינית במצב של בצקת ריאות ומשמש לאישור האבחנה ומעקב אחר תגובה לטיפול.
אקג: בדיקה לא פולשנית מספקת מידע לגבי קצב הלב- האם תקין או שמדובר בהפרעת קצב? כמו כן יכול להראות סימנים להתקף לב חד או ישן.
אקו לב: בדיקה לא פולשנית- אולטראסאונד של הלב. מספק מידע לגבי תפקוד חדרי הלב והמסתמים.
צינתור לב: במידה ויש חשד למחלה כלילית (למשל התקף לב) שגרם לאי ספיקת לב ולבצקת ריאות מבוצע צנתור של העורקים הכלילים לאבחון הצירויות או חסימות הניתנות לטיפול בצנתור או בניתוח מעקפים. בצנתור (ימני) ניתן גם לקבל מידע לגבי הלחץ בוורידי הראה וכך להבדיל בין בצקת ריאות מסיבה לבבית (אם הלחץ גבוה) לבין בצקת ריאות מסיבה שאינה לבבית (אז הלחץ תקין).
טיפול
הטיפול הראשוני כאמור ניתן בדחיפות לשם ייצוב החולה:
חמצן: ניתן במסכה, לעיתים אם המצב חמור דרושה הנשמה מלאה של החולה עד שיתייצב.
תרופות: פוסיד מורפין וניטרוגליצרין הניתנות בהזרקה לוריד. מטרתן לגרום לנוזלים שחדרו לבועיות הריאה לסגת ולפנות מקום לאוויר.
לאחר ייצוב החולה ניתן טיפול נוסף במטרה למנוע החמרה באי ספיקת לב ואירוע חוזר של בצקת ריאות. טיפול זה תלוי באבחון הבעיה שגרמה לאי ספיקת הלב ולבצקת ריאות: אם למשל מדובר במחלה כלילית – פתיחת עורק בצנתור או ניתוח מעקפים עשויים לעזור. אם מדובר במחלת מסתם תיקון המסתם או החלפתו בניתוח ישפרו את המצב. לשם הרחבה בנושא הטיפול התרופתי והאחר ראה המאמר בנושא אי ספיקת לב.