על כלבים וגורמי סיכון

בעלות על חיות מחמד, בעיקר כלבים, נראה שמועילה לבני אדם. יתכן כי לבעלות זו השפעות חיוביות על גורמי סיכון למחלת לב.

יש לציין כי הוכחה לקשר סיבתי בין בעלות על חיית מחמד לתועלת בריאותית אין, המחקרים בנושא הם כאלה המסוגלים להראות קשר נסיבתי בלבד (בדיוק כמו בנוגע לשוקולד וליין).

הנתונים מצביעים על כך שככל הנראה יש קשר בין בעלות על חיית מחמד וירידה בסיכון למחלת לב:

יש עדויות לכך שבעלי כלבים נוטים לעסוק בפעילות גופנית יותר מאנשים שאין להם כלב. אם כי רמת הפעילות הגופנית הקשורה בכלב לעתים קרובות נמוכה יותר מהמומלץ.

בחלק מהמחקרים בעלות על חיית מחמד הייתה קשורה ללחץ דם נמוך יותר, אך יש גם מחקרים סותרים.

מחקר שבדק הישרדות של אנשים שלקו באוטם שריר הלב (התקף לב) מצא כי בעלות על חיית מחמד ניבאה תמותה נמוכה יותר בשנה לאחר האוטם. מחקר נוסף הצביע על כך כי ממצא זה ככל הנראה מוגבל לבעלי כלבים בלבד (ולא לבעלי חתולים).

בסך הכל נראה כי בעלות על חיות מחמד, במיוחד כלבים, קשורה ביתרונות בריאותיים.

במאי 2013 פורסם נייר עמדה של צוות מומחים שהקים איגוד הלב האמריקני בנוגע לבעלות על חיות מחמד ומחלת לב. מסקנותיהם דומות לכתוב במאמר זה (ראה קישור ). ברם הקשר בין מאמר זה לנייר העמדה נסיבתי בלבד.

יש לציין כי להיות בעלים של כלב זה לא עניין של מה בכך, הדבר כרוך במחויבות לצרכיו של הכלב ודורש השקעה מצד הבעלים, ולכך יש להקדיש מחשבה- בטרם מאמצים או רוכשים כלב.