תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) 2016: מוצר חצי אפוי

התקנות הישנות נתנו נכות זמנית של 100% לכל מי שלקה בהתקף לב למשך 3 חודשים. סעיף זה בוטל כליל ולא מופיע בתקנות החדשות, ובצדק- היום כתוצאה מהטיפול המודרני בלוקים בהתקף לב חד מצליחים במקרים רבים להקטין את איזור הנזק לשריר הלב ולכן אין הצדקה לנכות זמנית גורפת של 100% ויש להתיחס לכל מקרה לגופו.
אולם לצערי גיליתי מספר מקרים בהם ״כופף״ הבל״ל את ההנחיות הרפואיות המקובלות דבר שמוביל להפחתה בדרגת הנכות ול״חיסכון״ מבחינת המבטח. למשל:
1. מקובל להעריך חומרת תעוקה (אנגינה פקטורוס) לפי הסקלה הקנדית לתעוקה. לסקלה זו 4 דרגות מהקל אל הקשה. מקובל גם להעריך את חומרת אי ספיקת הלב לפי הסקלה של איגוד הלב הניו יורקי NYHA. גם לסקלה זו 4 דרגות מהקל אל הקשה.
כיון שאי ספיקת לב ותעוקה הן שני מצבי מחלה בלתי תלויים יש אנשים הסובלים מהאחד ולא מהשני, אך יש כאלה הסובלים גם מתעוקה וגם מאי ספיקת לב. לפי ההנחיות החדשות יש רק סקלה אחת להעריך נכות של חולי לב- בתקנות היא נקראת NYHA אך למעשה היא כוללת גם את דרגת התעוקה, כלומר אנשי הבל״ל גילו יצירתיות ויצרו סקלה רפואית חדשה שהמאחדת את הסקלה הקנדית עם ה NYHA. כלומר אדם הסובל מתעוקה ומאי ספיקת לב יכל לקבל נכות רק על מצב אחד מהשניים. מן הסתם החמור יותר, לכן יכל להווצר מצב אבסורדי: אדם אחד זכאי לנכות בגין אי ספיקת לב דרגה III, ואילו חברו גם לו אי ספיקת לב דרגה III אך גם תעוקה דרגה II. שניהם יקבלו אותו אחוז נכות בדיוק! למרות שברור כי האדם השני מוגבל יותר.
2. אדם עם פרפור פרוזדורים התקפי לא יקבל נכות בגין פרפור הפרוזדורים במידה ויש לו גם אי ספיקת לב (או תעוקה). במצב זה הנכות תקבע לפי חומרת אי ספיקת הלב.
גם כאן יכל להווצר מצב אבסורדי: שהרי פרפור פרוזדורים יכל לפקוד אדם גם במנוחה גמורה ולגרום לו סמפטומים. ואילו דרגות אי ספיקת לב (NYHA) של 1-3 כולן נבחנות לפי דרגת המאמץ בה מופיעים הסמפטומים, רק בדרגה 4 מופיעים סמפטומים במנוחה. לכן אדם עם אי ספיקת לב דרגה  III אשר אינו חש סמפוטמים במנוחה, יקבל אותו אחוז נכות כמו אדם אי ספיקת לב דרגה III ועם התקפים תכופים של פרפור פרוזדורים, כאשר ברור שהאחרון מוגבל יותר כיון שפרפור פרוזדורים פוקד אותו גם במנוחה גמורה.
3. אדם שעבר התקנת קוצב לב או קוצב דפיברילטור אינו זכאי לנכות בגין הקוצב במידה ויש לו גם אי ספיקת לב (או תעוקה). במצב זה הנכות תקבע לפי חומרת אי ספיקת הלב.
קוצב דפיברילטור מותקן בחולים אשר שרדו מוות פתאומי מסיבה לבבית או המצויים בסכנה למוות פתאומי. קוצב כזה עלול להוסיף תחלואה לחולים: מכת חשמל היא ארוע טראומטי, היא כמובן עשויה להציל חיים אך לעיתים סופג בעל המכשיר מכות חשמל מיותרות בשל ״טעות״ של המכשיר. כמו כן כל קוצב עלול להסתבך: בזיהום, דלקת קרום הלב או דימום עקב חדירה של קצה אלקטרודה דרך דופן הפרוזדור, קריש דם בוריד בבית החזה בו עוברות האלקטרודות בדרכן ללב. תאמרו – כל אלה מצבים אפשריים אך נכות נותנים רק על מצב קיים, לכן צודק הבל״ל שלא נותן נכות על מצבים היפותטיים כאלה. אולם כאן נוהג הבל״ל בחוסר עקביות כיון שבגין מצבים אפשריים אחרים הוא כן נותן נכות! למשל אדם לאחר אוטם שריר הלב שאינו סובל מכל סמפטומים כלומר ב NYHA-1 אבל עם תפקוד לב מופחת במידה קשה זכאי ל 70% נכות! מה ההסבר לכך? הרי אינו סובל מאי ספיקת לב או מתעוקה? ההסבר הוא הפוטנציאל שיפתח סמפטומים בעתיד – ידוע שאדם כזה בשל תפקוד ליבו עלול לפתח הפרעות קצב ואי ספיקת לב. במה אם כך שונה אדם שעבר התקנת קוצב דפיברילטור – גם הוא עלול ללקות בסיבוכים בשל התקנת המכשיר כפי שתארתי.