דום לב ומוות לבבי פתאומי
פרופסור דוד רוט
הסיבה המידית לרוב מקרי המוות הלבבי הפתאומי היא הפרעת קצב הגורמת לדום לב (Cardiac Arrest). בדרך כלל מדובר הפרעת קצב חדרית מהירה- פרפור חדרים או טכיקרדיה חדרית. גם הפרעות קצב איטיות כתוצאה מחסמי הולכה עלולות לגרום למוות פתאומי אך מקרים אלה נדירים יותר.
אנשים בעלי לב תקין ובריא לא יפתחו הפרעת קצב מסכנת חיים – אלא אם יחשפו לטריגר חיצוני כגון התחשמלות, סמים (קוקאין), או טראומה לבית החזה.
אופי הפרפור
ברוב המכריע של המקרים מוות לבבי פתאומי מתרחש באדם עם מחלת לב כגון:
*מחלת לב כלילית: מחלה זו גורמת לרוב מקרי המוות הלבבי הפתאומי. התקף לב (אוטם שריר הלב) חד, עלול לגרום לפרפור חדרים ומוות פתאומי. אוטם ישן (צלקת לבבית) עלולה להיות מקור להפרעות קצב מסכנות חיים.
*מחלות של שריר הלב (קרדיומיופתיה) מדובר בקבוצה של מחלות שאינן שכיחות ויש להן רקע גנטי ראה מאמרים על קרדיומיופתיה: מורחבת, מעובה, אריתמוגנית.
*מחלת לב מסתמית: במיוחד הצרות המסתם האורטלי עלולה לגרום למוות פתאומי.
*מום לב מולד: עלול לגרום להפרעות קצב ומות פתאומי.
*מוטציות בגנים של תעלות יונים המצויות בתאי שריר הלב עלולות לגרום להפרעות קצב מסכנות חיים: מוכרים תסמונת ה QT הארוך, הסנדרום ע”ש ברוגדה.
גורמים
*כיון שהגורם העיקרי למוות לבבי פתאומי הוא המחלה הכלילית, כל גורמי הסיכון למחלה זו קשורים גם לעליה בסיכון למוות פתאומי:
-עישון
-סוכרת
-כולסטרול גבוה
-לחץ דם גבוה
-השמנת יתר
-חוסר פעילות גופנית
גורמים נוספים המעלים סיכון לדום לב ומוות פתאומי:
-היסטוריה משפחתית של מוות פתאומי
-שימוש בסמים כמו קוקאין או אמפטמינים
כאשר הלב מפסיק לפעול = דום לב, המוח אינו מקבל דם, מצב זה גורם לאיבוד הכרה מידי. במידה ופעילות הלב לא מחודשת במהירות, נזק מוחי מתפתח. אם דום הלב נמשך יותר מ 10 דקות הסיכוי להישרדות קטן ביותר.
אדם המצוי בסיכון למוות פתאומי בשל סיבה שאיננה מחלה כלילית (אז ברור מה דרוש להורדת הסיכון) אלא מאחת הסיבות הנדירות יותר למשל בשל היסטוריה משפחתית של מוות פתאומי, או אירועי סינקופה, צריך לעבור ברור אשר כולל בין היתר:
תרשים אק”ג שגרתי שיכל לזהות חלק מהמוטציות בגנים של תעלות יונים, יכול לעורר חשד לקיומה של קרדיומיופתיה, ויכול לאבחן את הסינדרום ע”ש WPW.
אקו לב שנותן מידע לגבי תפקוד הלב (יכל לאבחן אוטם לבבי ישן או קרדיומיופתיה) ותפקוד המסתמים.
מבחן מאמץ: לעיתים הפרעות קצב מתרחשות במאמץ .
על פי בדיקות אלה נקבע הצורך בבדיקות נוספות כגון: MRI של הלב, בדיקה אלקטרופיזיולוגית של המערכת החשמלית בלב.
טיפול
אדם הלוקה במוות לבבי פתאומי זקוק להחייאה מידית. ההחייאה הבסיסית הינה קריטית ולמעשה באמצעותה ניתן “לשמור” על המוח במשך דקות ארוכות עד שיגיע צוות מיומן (מד”א) בעל אמצעים להחייאה מתקדמת. מומלץ כי כל אדם ילמד לבצע החייאה בסיסית. במקביל להחייאה בסיסית יש להזעיק עזרה (להתקשר 101). במידה ודפיברילטור חצי אוטומטי (AED) זמין יש לעשות בו שימוש.
אדם המובא לחדר המיון לאחר החייאה מוצלחת (מחוסר הכרה אך עם דופק ולחץ דם תקינים) מתקבל בדרך כלל ליחידה לטיפול נמרץ. המהלך משתנה מחולה לחולה: יש החוזרים להכרה בתוך שעות ויש המצויים בחוסר כרה (Coma) ימים רבים. ככל שמשך חוסר ההכרה ארוך יותר הסכנה לנזק מוחי שארי (במידה והחולה מתעורר בסופו של דבר) גדל.
במידה והחולה מתעורר ומצבו יציב ברוב המקרים ממליצים לו לעבור השתלת דפיברילטור אוטומטי (ICD) שהוכח כיעיל יותר מתרופות לשם מניעת אירועים נוספים של דום לב.
לשם מניעה ראשונית של מוות לבבי פתאומי מומלץ:
לא לעשן
להגביל שתית אלכוהול לכוסית או שתיים ביום
לשמור על משקל תקין
לבצע פעילות גופנית כמומלץ
לבצע את בדיקות הסקר ובמידה ויש צורך להיעזר בתרופות: להורדת כולסטרול, לחץ דם, סכרת וכו’.