קוצב לב
פרופסור דוד רוט
קוצב לב הוא מכשיר קטן המוחדר אל מתחת לעור בית החזה בדרך כלל משמאל. אל הקוצב מחוברים חוטים מוליכי חשמל הנקראים אלקטרודות המגיעות אל תוך הלב דרך ורידי החזה. לקוצב אלקטרודה אחת עד שלוש אלקטרודות לפי סוג הקוצב.
קוצב לב נועד למנוע קצב לב איטי מדי. מערכת ההולכה עלולה להפגע בשל מספר סיבות: בגיל מבוגר מערכת ההולכה החשמלית בלב עלולה להפוך לאיטית מדי, התקף לב עלול לפגוע במערכת ההולכה, יש מחלות שונות (למשל סארקואידוזיס) העלולות לפגוע במערכת ההולכה וגם חלק מהתרופות עלולות להאט את מערכת ההולכה. כאשר מערכת ההולכה החשמלית בלב כושלת מכל סיבה שהיא התקנת קוצב לב עשויה לתקן את הבעיה.
סיבות להתקנת קוצב לב
בלב קיימת מערכת חשמלית שתפקידה לתת את האות להתכווצות הלב (לפעימת הלב). הקוצב הטבעי (סינוס) נימצא בפרוזדור הימני. הוא קובע את קצב הלב. ממנו עובר הפולס החשמלי דרך הפרוזדורים לקשרית ה AV וממנה דרך סיבי הולכה מיוחדים לחדרי הלב הימני והשמאלי. במידה ומערכת חשמלית זו כושלת הביטוי יהיה קצב לב איטי שעלול לגרום לסמפטומים כגון חולשה, עייפות או סינקופה (עילפון).
קוצב הלב כאמור תפקידו למנוע קצב לב איטי מדי. במידה ומדובר בבעיה זמנית, כמו במקרה של תרופה שגרמה לקצב לב איטי (ולאחר הפסקתה וסילוקה מהגוף קצב הלב יחזור לתקינותו) ניתן להסתפק בקוצב זמני אולם במידה ומדובר בבעיה בלתי הפיכה במערכת ההולכה – דרוש קוצב לב קבוע.
קוצב לב מורכב משני חלקים:
גוף הקוצב- המכיל מחשב קיצוב וסוללה, היוצר את האות החשמלי וקובע את קצב הקיצוב.
אלקטרודות (אחת עד שלוש) המחוברות מצד אחד לגוף הקוצב ומצד שני לחלל בלב (פרוזדור ימני או חדר) ומעבירות את האות החשמלי אל שריר הלב.
הקוצב מנתר את הקצב העצמוני של הלב ולפי הצורך מוסיף קיצוב כדי לשמור על קצב לב תקין (למשל 60 בדקה במנוחה). לרוב הקוצבים יש חיישנים שמסוגלים לגלות תנועה של הגוף (מאמץ גופני) ולגרום להאצת הקיצוב כדי להעלות את קצב הלב בזמן מאמץ (כפי שאמורה לעשות מערכת הקיצוב הטבעית של הלב).
ניתן לחלק את הקוצבים לפי מספר הלשכות שהם מקצבים (לפי מספר האלקטרודות):
קוצב בעל אלקטרודה אחת
קוצב זה כולל אלקטרודה המגיעה בדרך כלל אל החדר הימני. לפיכך האות חשמלי שיוצר הקוצב עובר דרך האלקטרודה אל החדר הימני ומשם לחדר השמאלי וגורם להתכווצות שני החדרים.
קוצב בעל שתי אלקטרודות
קוצב כזה מכונה קוצב דו לשכתי (מקצב שתי לשכות: פרוזדור וחדר ימניים) קיצוב כזה דומה יותר לקיצוב הטבעי: הפרוזדורים מתכווצים ראשונים ואחריהם החדרים.
קוצב בעל שלוש אלקטרודות
קוצב זה מכונה קוצב דו חדרי. מטרתו לשפר את תפקוד הלב באנשים הסובלים ואי ספיקת לב. הקוצב אלקטרודה אחת לפרוזדור ימין ואלקטרודה שניה לחדר ימין כולל (כמו קוצב דו לשכתי) ובנוסף אלקטרודה שלישית המקצבת את החדר השמאלי.
במצב טבעי כאשר מערכת ההולכה הטבעית תקינה שני חדרי הלב מתכווצים בעת ובעונה אחת. אולם בחולים הסובלים מאי ספיקת לב לעיתים קרובות מתפתחת א-סינכרוניות בהתכווצות חדרי הלב כלומר החדרים מתכווצים כל אחד בזמן משלו דבר הפוגע בתפוקת הלב (המופחתת ממילא). הקוצב השגרתי אינו מסוגל לתקן מצב זה, כיון שהוא מקצב את החדר הימני והאות החשמלי עובר מהחדר הימני לחדר השמאלי. דבר זה גורם לחדר השמאלי להתכווץ שבריר שניה לפני הימני. כאשר תפקוד הלב תקין תופעה זו זניחה, אך בחולה עם תפקוד לב מופחת הסובל מאי ספיקת לב, קיצוב כזה לא יועיל. לשם כך פותח קוצב עם 3 אלקטרודות- השלישית מקצבת את החדר השמאלי כך שני החדרים מקוצבים בו זמנית. שיפור הסינכרון של שני החדרים מוביל לתפקוד לב יעיל יותר. שיטת קיצוב זו נקראת: (cardiac resynchronization therapy (CRT.
יש סוג נוסף של קוצבים אשר בנוסף ליכולת הקיצוב הם בעלי יכולת לתת מכת חשמל (דרך האלקטרודה בחדר הימני) כדי לטפל בהפרעות קצב חדריות מסכנות חיים. קוצב כזה הוא למעשה גם דפיברילטור פנימי (ICD).
פרוצדורת התקנת הקוצב
מדובר בניתוח קטן לרוב בהרדמה מקומית. גוף הקוצב מוחדר ל”כיס” תת עורי שנוצר ליד עצם הבריח משמאל בד”כ. אלקטרודה או אלקטרודות מוחדרות דרך וריד אל חללי הלב ומצד שני מחוברות לגוף הקוצב. לרוב משתחררים מבית החולים ביום שלמחרת התקנת הקוצב.
הקוצב מתוכנת כך שפעולתו תתאים לצרכי החולה האינדיבידואלי. התכנות מבוצע בצורה בלתי פולשנית על ידי מכשיר תכנות המונח על העור מעל לכיס הקוצב.
יש להימנע ממאמץ גופני קשה ומפעולות המאמצות את הזרועות והכתפיים בחודש הראשון לאחר התקנת הקוצב.
בדרך כלל מגיעים למעקב במרפאת הקוצבים כל חצי שנה. משך חיי הקוצב 5 עד 10 שנים (תלוי בקצב התרוקנות הסוללה). כאשר הסוללה מתרוקנת יש להחליף את הקוצב. לרוב מספיק להחליף את גוף הקוצב ולחברו לאלקטרודות הישנות.
סיבוכים
הסיבוכים הקשורים בהתקנת קוצב לב אינם שכיחים אך עלולים לכלול:
זיהום של אזור ההתקנה של הקוצב.
דימום באזור ההשתלה (בכיס הקוצב).
נזק לכלי הדם דרכם מעבירים את האלקטרודות ללב.
חזה אויר
דמם מהפרוזדור הימני לחלל קרום הלב כתוצאה מנזק שגרמה האלקטרודה.
מצבים מיוחדים
כאשר בעל קוצב לב עובר דרך גלאי מתכות למשל בביקורת בשדה תעופה גוף הקוצב עלול להפעיל את הגלאי ולגרום להתרעה. לקוצב לא נגרם נזק מכך, אך כדי להימנע מאי נעימות יש להראות לצוות השדה את כרטיס הזהות עם פרטי הקוצב.
יש פרוצדורות רפואיות המחייבות תכנון מראש כאשר מדובר באדם בעל קוצב לב. ניתוחים בהם נעשה שימוש בדיאתרמיה (על מנת לעצור דימום) העלולה להשתבש פעולת הקוצב. MRI עלול לשבש את פעולת הקוצב. כיום מיצרים כבר קוצבים שניתן להכניסם למכשיר MRI ללא חשש.