תסמונת הסינוס החולה Sick sinus syndrome
פרופסור דוד רוט
הסינוס הוא הקוצב הטבעי של הלב, הוא ממוקם בפרוזודור הימני. תסמונת הסינוס החולה כוללת מספר הפרעות בהולכה החשמלית ובקצב לב שהמשותף להן הוא תפקוד לקוי של הסינוס. הפרעות הקצב המאפיינות תסמונת זו יכולות לגרום לקצב לב איטי או מהיר.
במקרים רבים תסמונת הסינוס החולה אינה מלווה בסימפטומים. כאשר יש סימפטומים הם עלולים לכלול:
עייפות
סחרחורת
התעלפות (סינקופה)
קוצר נשימה
כאבים בחזה
תחושת דפיקות לב מהירות
גורמים
הקוצב הטבעי של הלב- הסינוס – הוא קבוצת תאים הממוקמים בפרוזדור הימני של הלב ויוצרת את פולסי החשמל אשר מפעילים את הלב וקובעים את קצב התכווצות הלב (קצב הדופק).תסמונת הסינוס החולה נובעת מתפקוד לקוי של הסינוס כתוצאה מכך קצב הלב עלול להיות איטי מדי או מהיר מדי.הגורם לתפקוד לקוי של הסינוס הוא נזק שנגרם לתאי מערכת ההולכה בלב. בדרך כלל עקב היווצרות רקמת צלקת שמפריעה להולכת החשמל. רקמה כזו עלולה להופיע בשל מחלת לב כלילית, לחץ דם גבוה, ניתוח לב. תרופות המשפיעות על מערכת ההולכה כמו חוסמי בטא או מעכבי תעלות סידן עלולות לחשוף או להחמיר את אירועי הדופק האיטי הנגרמים בשל תסמונת הסינוס החולה.
תסמונת הסינוס החולה שכיחה יותר בגיל מבוגר (70 ומעלה) אולם לעיתים מופיע באנשים צעירים ואפילו תינוקות.
תסמונת הסינוס החולה כוללת מספר הפרעות הולכה:
דום סינוס: הסינוס נותן קצב סדיר רוב הזמן אך מדי פעם כושל ומפסיק לתת קצב למספר שניות, שבסיומן שב ונותן קצב סדיר עד לאירוע הכשל הבא וחוזר חלילה. הדבר גורם להפסקות בדופק.
חסם סינוס: הסינוס נותן קצב סדיר אך פרוזדור יש בעיה בהולכה (חסם) לכן הפולס החשמלי מדי פעם לא עובר מהפרוזדור לחדרי הלב. גם כאן יש מדי פעם הפסקות בדופק.
תסמונת דופק איטי-דופק מהיר: קצב הלב נע בין קצב לב איטי מהנורמה לאירועיקצב מהיר ולעיתים לא סדיר.
סיבוכים
פגיעה באיכות החיים עקב סימפטומים הנגרמים בשל קצב לב איטי (עייפות, סחרחורת, קוצר נשימה, התעלפות) או קצב לב מהיר (דפיקות לב, כאבי חזה, קוצר נשימה).
הסובלים מתסמונת דופק איטי- דופק מהיר עלולים לסבול מהפרעת קצב הקרויה פרפור פרוזדורים- האחראית לקצב המהיר. במצב זה סיבוכים של פרפור פרוזדורים כמו אירוע מוחי או אי ספיקת לב עלולים להופיע.
אבחנה
חשד לתסמונת הסינוס החולה עולה כאשר אדם מתלונן על סימפטומים של סחרחורת, עייפות קוצר נשימה או התעלפות. אולם מצבים רבים אחרים עלולים לגרום גם הם לסימפטומים אלה. על מנת להוכיח או לשלול שמדובר בתסמונת הסינוס החולה יש לתעד את קצב הלב בזמן סימפטומים. לשם כך נעשה שימוש בבדיקות המקליטות את הפעילות החשמלית של הלב:
אק”ג סטנדרטי: נדיר שמאבחן את התסמונת כיון שלרוב אירועי הפרעות ההולכה מופיעים מדי פעם ולא נוכחיםבכל זמן. בכל זאת יכל לחזק את החשד שמדובר בתסמונת הסינוס החולה במידה ורואים באק”ג סימניםלבעיה במערכת ההולכה (למשל: חסם בצרור הולכה שמאלי או ימני או חסם עליתי חדרי דרגה ראשונה)
הולטר מוניטור: מקליט את הפעילות החשמלית של הלב במשך יממה. ברוב המקרים מועיל מאד לאבחון תסמונת הסינוס החולה.
מקליט אירועים חיצוני או פנימי: משמשים לתיעוד קצב לב כאשר הסימפטומים מופיעים לעיתים נדירות ולכן ניתור הולטר למשך יממה לא מספק אבחנה.
בדיקה אלקטרופיזיולוגית: בדיקה פולשנית במהלכה נעשה שימוש בצנתרים המסוגלים למדוד זרמי חשמל בלב. צנתרים אלה מוחדרים דרך ורידים אל חללי הלב הימני, ובעזרתם ניתן לבדוק את תפקוד הסינוס ואת מערכת ההולכה החשמלית בלב, ולגלות האם תפקודם תקין או לקוי.
טיפול
הטיפול בתסמונת הסינוס החולה מכוונת למניעת הסמפטומים הנגרמים על ידי בעיה זו. לפיכך אדם עם תסמונת זו שחש בטוב ללא סימפטומים זקוק למעקב בלבד ללא טיפול.
טיפול בסימפטומים הנובעים מקצב לב איטי
ראשית יש לבדוק את רשימת התרופות שמקבל החולה. במידה והרשימה כוללת תרופות שיכולות להחמיר בעיות הולכה חשמלית (חוסמי בטא או מעכבי תעלות סידן) יש לנסות להפסיק תרופות אלה- לעיתים זה יספיק בכדי למנוע את הסימפטומים.
ברוב המקרים הפרעות ההולכה האופייניות לתסמונת הסינוס החולה מחמירות עם השנים. לפיכך גם אדם שבתחילה היה ללא סימפטומים או שהסימפטומים חלפו לאחר הפסקת תרופה כמו חוסם בטא, יפתח סימפטומים במהלך השנים, ואז יזדקק להתקנת קוצב לב.
קוצב לב הוא מכשיר קטן המותקן תת עורית וממנו נמתחת אלקטרודה המגיעה לצד ימין של הלב. הקוצב נותן את האות החשמלי הגורם להתכווצות הלב (מחליף את הקוצב הטבעי הכושל). הראה מאמר בנושא קוצבי לב.
טיפול בסימפטומים הנובעים מקצב לב מהיר
הסובלים מתסמונת דופק איטי-דופק מהיר (כביטוי של תסמונת הסינוס החולה) לא יסתפקו בקוצב לב. קוצב לב ימנע את הסימפטומים הנובעים מקצב לב איטי, אך לא ימנע את אירועי קצב הלב המהיר. לשם כך יהיה צורך בטיפול תרופתי שיאט את קצב הלב או ימנע הפרעות קצב מהירות. למשל חוסמי בטא או מעכבי תעלות סידן. כלומר הקוצב ימנע קצב לב איטי והתרופות ימנעו קצב לב מהיר. במידה והקצב המהיר נובע מפרפור פרוזדורים לעיתים דרוש גם טיפול נוגד קרישה. ראה מאמר בנשוא פרפור פרוזדורים.