הולטר או לופ רקורדר לשם ניתור הפעילות החשמלית של הלב
פרופסור דוד רוט
כאשר אדם חש סימפטומים החשודים כהפרעת קצב לב (דפיקות לב למשל), או כאשר יש סיבה אחרת לחשוד בהפרעות קצב (אירועי סינקופה למשל) הדרך לאבחן האם מדובר בהפרעת קצב ומה סוג הפרעת הקצב היא על ידי רישום (תיעוד) פעילות חשמלית של הלב (רישום אק”ג) בזמן סימפטומים.
ניתן לרשום פעילות חשמלית של הלב על ידי אק”ג שגרתי. תרשים אק”ג שגרתי בהחלט עוזר להגדרת הסיכון של אדם לפתח הפרעות קצב בשל תבניות שונות שניתן לראות באק”ג (התקף לב ישן, מקטעQT ארוך, סימני פרה-אקסיטציה, תסמונת ברוגדה ועוד). אולם לא סביר שאק”ג יספיק לשם אבחון הפרעת קצב, כיון שהסיכוי שאק”ג יבוצע בזמן סימפטומים הוא קלוש ביותר, גם אם הסימפטומים מופיעים פעם ביום – קל וחומר כאשר הסימפטומים מופיעים אחת לחודש או בתדירות נמוכה יותר.
לשם תיעוד פעילות חשמלית של הלב בזמן סימפטומים יש לצייד את הנבדק במכשיר הקלטה הצמוד לגופו ומאפשר הקלטה במשך ימים, שבועות או חודשים בהתאם לתדירות הסימפטומים. יש מגוון מכשירים כאלה:
הולטר מוניטור
הולטר הוא מכשיר קטן הניתן לנשיאה עם רצועת כתף. הוא מחובר על ידי אלקטרודות (מדבקות) לעור בית החזה (בדרך כלל 3 אלקטרודות). ההולטר נישא על ידי נבדק במשך יממה או שתיים ומקליט באופן רציף את פעילות הלב במשך זמן זה. במהלך נשיאת ההולטר חשוב שהנבדק יתעד סימפטומים במידה וחש בהם (אופי הסימפטומים ושעת התרחשותם) דבר זה יאפשר למפענח ההולטר לבדוק האם יש הפרעה בקצב הלב בזמן שהנבדק דווח על סימפטומים וכך לקבוע האם הפרעת קצב אחראית לסימפטומים. ההולטר יעיל כאשר יש סמפטומים המופיעים בתדירות גבוהה. במידה ולא מופיעים סימפטומים במהלך נשיאת ההולטר הרי שבדיקה זו לא תסייע באבחנה.
לעיתים משמש ההולטר לבדיקת תגובה לטיפול ולא לשם אבחון הפרעות קצב. למשל באדם עם פרפור פרוזודורים מתמיד המקבל תרופה לבקרת קצב. ההולטר יאפשר לבחון אם קצב הלב מבוקר היטב (כלומר לא מהיר מדי ולא איטי מדי).
מקליט אירועים Event Recorder
מכשיר קטן שניתן לנשיאה בתיק יד או בכיס. כאשר חשים בסימפטומים מניחים שתי אצבעות על נקודות מוגדרות במכשיר והמכשיר מקליט את פעילות הלב. לאחר מכן ניתן לשדר את ההקלטה למוקד רפואי שם מפענח אותה רופא באופן מידי. מכשיר כזה יכל הנבדק לשאת במשך מספר חודשים ולכן ניתן בעזרתו לאבחן כאשר סימפטומים המופיעים בתדירות נמוכה. למכשיר יתרון מבחינת נוחות השימוש – אין צורך בחוטים ומדבקות, ניתן להקליט כעת ולשדר למוקד מאוחר יותר. המכשיר אינו יעיל כאשר הסימפטום הוא סינקופה בשל הצורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק.
מקליט לופ חיצוני External Loop Recorder
זהו מכשיר קטן בדומה למקליט אירועים אולם בשונה ממקליט אירועים מכשיר זה מחובר לעור על ידי 3 אלקטרודות (מדבקות) המכשיר עוקב אחר פעילות הלב באופן רציף. במידה והנבדק חש סימפטומים עליו ללחוץ על כפתור במכשיר-זה מורה למכשיר לשמור בזיכרון רישום פעילות חשמלית של הלב במשך 3 דקות: שתי דקות לפני הלחיצה ודקה לאחר הלחיצה. מכשיר זה משמש גם כן לאבחון כאשר סימפטומים המופיעים בתדירות נמוכה. מכשיר זה פחות נוח ממקליט האירועים כיון שמצריך אלקטרודות ומדבקות על העור (ניתן להסיר אותן מדי פעם למשל לשם מקלחת אך לא ניתן לעשות שימוש במכשיר כאשר האלקטרודות לא מחוברות). היתרון של המכשיר הוא האפשרות לאבחן גם אירועי סינקופה במידה ויש סימפטומים המקדימים את איבוד ההכרה. במידה ואיבוד ההכרה מתרחש ללא סימן מקדים אין תועלת במכשיר כיון שהנבדק לא יספיק ללחוץ על הכפתור.
מקליט לופ פנימי Internal Loop Recorder
בניגוד לכל מכשירי הניתור שהוזכרו עד כה מדובר במכשיר פנימי ולכן נחוץ ניתוח קטן (בהרדמה מקומית) על מנת להחדירו אל מתחת לעור – באזור הכתף בדרך כלל. מכשיר זה מקליט את הפעילות החשמלית של הלב באופן רציף במשך חודשים (חצי שנה ויותר). אין צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק. במידה ובזמן כלשהו לאחר החדרת המכשיר מופיעים סימפטומים ניתן לקרוא את ההקלטה של פעילות הלב בעזרת מכשיר תכנות מבחוץ. כאשר אין צורך יותר במכשיר (הושגה אבחנה) מבוצע ניתוחון נוסף לשם הוצאתו מהגוף. יתרונו של המכשיר שניתן באמצעותו לאבחן הפרעות קצב שמופיעות לעיתים רחוקות ואין צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק. חסרונו העובדה שמצריך פעולה פולשנית להחדרתו והוצאתו.
מדבקת אק״ג ECG Patch
פיתוח חדש יותר מכל אמצעי הניתור שהוצגו לעיל. עדיין לא בשימוש נרחב. מדובר במכשיר קטן המוצמד לעור ומסוגל להקליט פעילות חשמלית של הלב במשך שבועיים. יכל לאבחן הפרעות קצב לב דוגמת פרפור פרוזדורים. אמצעי זה הרבה יותר נוח לנבדק מאשר הולטר, ומספק ניתור למשך זמן ארוך יותר.
סיכום
התנאי לאבחן האם סימפטומים נגרמים בשל הפרעת קצב הוא לתעד פעילות חשמלית (אק”ג) של הלב בזמן סימפטומים. יש מגוון מכשירים המאפשרים לתעד פעילות חשמלית של הלב הם נסקרו לעיל על היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. רופאים עושים שימוש במכשירים אלה לשם אבחון כאשר יש חשד להפרעות קצב. לרוב אבחון קודם לטיפול, אולם כאשר יש חשד גבוה להפרעת קצב חדרית מסכנת חיים מתקינים קוצב דפיברליטור ICD עוד לפני שיש הוכחה לקיום הפרעת קצב. הפרעות קצב מהירות מטופלות על ידי תרופות ולעיתים על ידי פרוצדורה פולשנית – אבלציה. הפרעות קצב איטיות (הפרעות הולכה) מטופלות על ידי התקנת קוצב לב.