מפרצת של אבי העורקים (אנאוריזמה של האורטה)
פרופסור דוד רוט
מפרצת של אבי העורקים אבי העורקים הוא העורק הגדול ביותר בגוף היוצא ישירות מהלב עובר דרך בית החזה לבטן ומוביל דם לכל אברי הגוף. מפרצת של אבי העורקים נגרמת בשל החלשות של דופן העורק ויכולה להיות משתי צורות: התרחבות חלל העורק באזור חולשת הדופן, או דיסקציה (מפרצת חותרת) כלומר קרע בין שכבות דופן העורק. דיסקציה של אבי העורקים שונה ממפרצת רגילה, היא עלולה להתרחש באותם מקומות כמו מפרצת רגילה, אך בניגוד למפרצת רגילה המתרחבת באיטיות על פני שנים בצורה בלתי מורגשת. דיסקציה מתרחשת בפתאומיות: זרם הדם מפריד בין שכבות הדופן של אבי העורקים ונוצרים שני חללים בדופן, כלומר אבי עורקים “דו קני”, מצב זה מסכן חיים באופן מיידי.
סימפטומים
כאשר מפרצת מגיעה לרוחב משמעותי עלולים להופיע סימפטומים כמו כאבים בחזה או בגב, שיעול או קוצר נשימה.
המפרצת יכולה להופיע בכל מקום באבי העורקים כלומר יכולה להיות מפרצת של אבי העורקים בבית החזה או מפרצת ביטנית.
גורמים להתפתחות מפרצות הם:
טרשת עורקים: הפוגעת ומחלישה את דופן העורק.
לחץ דם גבוה, עישון רמת כולסטרול גבוהה.
מחלות רקמת חיבור: כמו תסמונת מארפאן, או תסמונת הלר דאנלוס הן מחלות גנטיות הגורמות להיווצרות רקמת חיבור לא תקינה. בלוקים בתסמונות אלו דופן אבי העורקים חלש ומועד למפרצות.
מסתם אורטלי דו עלעלי: מעלה סיכון למפרצת של אבי העורקים.
דלקות לא זיהומיות של דופן אבי העורקים כמו מחלת טקיאסו (Takayasu’s arteritis)
מחלות זיהומיות כמו סיפיליס וסלמונלה עלולות לפגוע באבי העורקים.
טראומה כתוצאה מתאונת דרכים למשל עלולה לגרום למפרצת אורטלית.
מפרצת של אבי העורקים סבוכים:
דיסקציה של אבי העורקים כאמור הוא מצב מסכן חיים כיון שעלול לגרום ל: דמם מסיבי, אוטם שריר לב, דליפה קשה של המסתם האורטלי ואי ספיקת לב קשה.
הסיבוך החמור ביותר של מפרצת רגילה הוא קרע של הדופן ודמם פנימי מסיבי. ככל שהמפרצת רחבה יותר הסיכון לדמם גובר. סיבוך נוסף של מפרצת הוא היווצרות קרישי דם על דופן המפרצת, אלה עלולים להיסחף עם זרם הדם ולחסום עורקים קטנים יותר ולגרום לאוטמים באברים שונים.
אבחון
האבחון של מפרצת במקרים אסמפטומטיים (מפרצת שקטה) נעשה באמצעות בדיקת סקר. מומלץ שכל גבר מעשן או מעשן בעבר, יעבור בדיקת סונר בטן בין הגילים 65-75. אנשים עם נטייה גנטית (תסמונת מארפאן או מסתם אורטלי דו עלעלי) צריכים להיות במעקב רציף. במקרים רבים האבחון מתבצע בשל סימפטומים (כאבי בטן, כאבים בחזה, תסחיפים, קרע ודמם).
הטיפול: מפרצת כרונית, היא מאובחנת על ידי בדיקת סונר, CT או MRI. מהרגע שהיא מאובחנת, על האדם להיות במעקב מסודר. כמובן שיש להתחיל מיד טיפול בגורמי הסיכון. כאשר המעקב מראה שהמפרצת הגיעה לקוטר מסוים שמעליו הסכנה לדימום גבוהה (אפילו אם אין סימפטומים) או כאשר מתפתחים סימפטומים יש לעבור תיקון ניתוחי. במקרים מסוימים ניתן לטפל במפרצת על ידי תומכן המוחדר בצנתור.
טיפול
מפרצת חותרת(דיסקציה) הינה מצב חרום מסכן חיים, המחייב אשפוז וטיפול דחוף. אם המפרצת ממוקמת בחלק העולה או בקשת של אבי העורקים הטיפול הוא ניתוחי. אם המפרצת מוגבלת לחלק הבטני של אבי העורקים הטיפול הוא תרופתי ורק אם מתפתחים סיבוכים דרוש טיפול ניתוחי.
מניעה
כיון שטרשת היא גורם הסיכון העיקרי להתפתחות מפרצת של אבי העורקים, מניעת טרשת היא הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכון למפרצת. אורח חיים בריא הימנעות מעישון וטיפול בגורמי הסיכון לטרשת (אם קיימים) יוריד את הסיכון לטרשת ובעקבותיה לכל הסיבוכים שגורמת הטרשת (אוטם שריר הלב, אירועים מוחיים, מפרצת של אבי העורקים, אימפוטנציה ועוד)