סקירת סידן לאבחון הסתיידות עורקים coronary calcium score

טרשת עורקים היא מחלה של דופן העורק המובילה לרוב מקרי התקפי הלב, צורך בצנתור לב ובניתוח מעקפים. על פני רובד טרשתי בדופן העורק נוטה לשקוע סידן, שקיעת סידן (הסתיידות) מאפיינת רובדים טרשתיים ותיקים. רובדים טרשתיים צעירים לרוב אינם מכילים סידן. לפיכך מציאות סידן בדופן עורק מצביעה על טרשת עורקים באותו אזור. ואילו אי מציאת סידן לא שוללת טרשת. נוכחות סידן בדופן עורק מורה כאמור על טרשת עורקים אך לא אומרת שקיימת הצרות משמעותית של העורק באותו אזור. כלומר הסידן הוא סמן לטרשת עורקים אך לא לחומרת ההיצרות שנובעת מהטרשת.

הבדיקה באמצעותה ניתן לקבוע את כמות הסידן בעורקים הכליליים היא בדיקת CT. (הכוונה לבדיקת CT פשוטה ללא צורך בהזרקת חומר ניגוד, להבדיל מבדיקת ה CT של העורקים הכליליים המכונה “צנתור וירטואלי”)

כדי להעריך סיכון של אדם ללקות בהתקף לב יש לדעת את גילו, מינו, נוכחות גורמי סיכון: כולסטרול, לחץ דם, סכרת, עישון. על פי אלה ניתן להעריך סיכון האוטם שריר הלב בעשר שנים הקרובות (ראה מחשבון).

הערכת סיכון זו משמשת רופאים בכדי להחליט באיזו אגרסיביות לטפל בגורמי הסיכון – ערכי המטרה של הכולסטרול למשל משתנים לפי דרגת הסיכון. לכן ההחלטה האם להתחיל טיפול תרופתי בסטטין, וגם באיזה סוג סטטין ובאיזה מינון לבחור- נקבעת לפי דרגת הסיכון.

לרופא אין בעיה לקבוע את אופי הטיפול כאשר מדובר בסיכון נמוך להתקף לב או בסיכון גבוה להתקף לב. הבעיה היא כיצד לנהוג כאשר הערכת הסיכון מורה על סיכון בינוני להתקף לב. במקרה זה סקירת סידן על ידי CT עשויה לשפר את הערכת הסיכון, ולסייע לרופא לקבוע את מדיניות הטיפול. לכן לפי המלצת האיגודים הקרדיולוגיים האמריקניים סקירת סידן מומלצת במקרים בהם סיכון להתקף לב ב 10 שנים הוא בינוני כלומר בין 10 ל 20% (לפי מחשבון פרמינגהם).

לא מומלץ לבצע בדיקת סריקת סידן אם הסיכון להתקף לב ב 10 שנים נמוך (פחות מ 10%) כיון שבמקרה זה לתוצאת הבדיקה אין ערך מוסף מעבר להערכה הרגילה לפי גורמי הסיכון. כמו כן לא מומלץ לבצע בדיקת סריקת סידן אם הסיכון להתקף לב ב 10 שנים גבוה (יותר מ 20%) שוב כיון שבמקרה זה ברור שיש לאזן את כל גורמי הסיכון באופן אופטימלי על ידי שילוב של טיפול תרופתי ואימוץ אורח חיים בריא. כמו כן לא מומלץ לבצע סקירת סידן לאדם אשר ידוע כי סובל מטרשת עורקים (אדם שלקה בהתקף לב, או עבר צנתור עם תומכן או ניתוח מעקפים) כיון שברור כי אדם כזה מצוי בסיכון גבוה.

לסיכום: סקירת סידן מבוצעת על ידי בדיקת CT פשוטה ללא צורך בהזרקת חומר ניגוד. כמו גורמי סיכון אחרים היא מסייעת בהערכת סיכון להתקף לב, ומביאה תועלת כאשר לפי גורמי הסיכון הרגילים דרגת הסיכון להתקף לב היא בינונית. לפי דרגת הסיכון נקבעת מידת האגרסיביות בטיפול בגורמי הסיכון.

יש לזכור שעצם אבחון גורמי הסיכון והערכת דרגת הסיכון אינם כשלעצמים מורידים את הסיכון. הורדת הסיכון אפשרית רק אם מטפלים בגורמי הסיכון ומנטרלים את השפעתם.