עיבוי שריר הלב Left ventricular hypertrophy
פרופסור דוד רוט
הלב הוא איבר שרירי שתפקידו להזרים דם לכל אברי הגוף. עיבוי או היפרטרופיה של שריר הלב (בדרך כלל של שריר החדר השמאלי) נובע לרוב ממצבים היוצרים התנגדות לזרימת דם מהלב לעורקים, ומחייבים את הלב לעבוד בעומס גדול יותר כדי להתגבר על ההתנגדות. למשל לחץ דם גבוה מחייב את הלב לעבוד קשה יותר על מנת להזרים דם לאברי הגוף, במידה ולחץ הדם גבוה באופן כרוני שריר הלב יתעבה בהדרגה על מנת שיוכל להתמודד טוב יותר עם הקושי שנגרם בשל לחץ הדם הגבוה. עיבוי שריר הלב פוגע ביכולת ההרפיה של השריר- תכונה חשובה לתפקוד תקין של הלב. לב מעובה עלול לגרום לאי ספיקת לב.
תסמינים
עיבוי שריר לב הוא תהליך איטי והדרגתי. בתחילת התהליך לא חשים סימפטומים כלל. כאשר העיבוי מחמיר עלולים להופיע סימפטומים:
– קוצר נשימה
– כאבי חזה
– תחושה של דפיקות לב (פלפיטציות)
– סחרחורת או התעלפות
גורמים
ברוב המקרים שריר הלב מתעבה כאשר מופעל על הלב עומס חריג שיש להתגבר עליו על מנת להזרים דם לאברי הגוף:
לחץ דם גבוה: מוגדר כאשר לחץ הדם גבוה מ 140/90. לחץ הדם נמדד בעורקים. הלב מזרים דם דרך העורקים לאברי הגוף, הלב צריך ליצר לחץ גבוה יותר מהלחץ בעורקים כדי להזרים דרכם דם. קל להבין מדוע הלב מתקשה כאשר לחץ הדם גבוה-ההסתגלות לתנאים אלה מבחינת הלב מתבטאת בעיבוי שריר החדר השמאלי שמאפשרת התכווצות חזקה יותר.
היצרות המסתם האורטלי: המסתם האורטלי ניצב בנקודת החיבור בין מוצא החדר השמאלי לאבי העורקים. במידה והמסתם מפתח הצרות כלומר מפתחו קטן, הוא מפריע לזרימת דם מהלב לאבי העורקים. גם כאן בדומה למתרחש כאשר לחץ הדם גבוה, שריר הלב מתעבה כדי להתמודד טוב יותר עם העומס מטיל עליו המסתם החולה.
קרדיומיופטיה מעובה: זו מחלה גנטית, שריר הלב מתעבהלא בשל עומס המוטל עליו.
לב אתלט: אימון ספורטיבי ממושך בעצימות גבוהה עלול לגרום ללב להתרחב ולהתעבות בדרך כלל לא מדובר בדרגת עיבוי קשה הנראית במצבים הפתולוגים הנ,ל אלא בעיבוי גבולי כלומר בגבול העליון של הנורמה או מעט מעבר לו. שינויים אלה הם הסתגלות של הלב לפעילות בעומסי מאמץ קיצוניים. ברוב המכריע של המקרים המצב הפיך והלב חוזר לממדים תקינים לאחר מספר חודשים של הפחתת פעילות.
גורמי סיכון לעיבוי שריר הלב
השמנה: השמנה חולנית קשורה להתפתחות לחץ דם גבוה ומעלה את צריכת החמצן של הגוף, שני אלה עלולים לגרום לעיבוי שריר הלב.
גנים מסוימים: קשורים לנטייה לפתח עיבוי של שריר הלב
סיבוכים
– שריר הלב מעובה באבד את האלסטיות שלו, כלומר יכולת ההרפיה נפגעת. דבר זה מקטין את יכולת חדר הלב להתרחב על מנת להתמלא בדם ולכן הנפח שהלב מזרים לאבי העורקים בזמן פעימה קטן- מצב זה עלול לגרום לאי ספיקת לב דיאסטולית.
– הלב המעובה צורך יותר חמצן מלב בריא לכן הוא יותר פגיע למחסור בחמצן- איסכמיה לבבית.
– לב העובד בעומס חריג שנים רבות מפתח ירידה הדרגתית בחוזר התכווצותו למרות העיבוי- מצב שעלול לגרום לאי ספיקת לב ססטולית.
– הפרעות קצב לב (השכיח ביותר פרפור פרוזודרים)
– דום לב
אבחון
ניתן לאבחן עיבוי של שריר הלב בעזרת מספר בדיקות:
– תרשים אק”ג: רישום אקג הוא בדיקה פשוטה אך יעילה מאד כיון שיכולה להעלות חשד ולעיתים אף לאבחן מספר רב של בעיות לבביות. בנוכחות עיבוי של שריר חדר השמאלי תרשים האקג משתנה ומראה סימנים אופיניים.
– אקו לב: בדיקה על קולית אשר מאפשרת לבחון את תפקוד הלב והמסתמים. ניתן בעזרתה למדוד את עובי דפנות החדר השמאלי והמחיצה בין החדרים. בשל העובדה שבדיקה זו יחסית נגישה, פשוטה ומדויקת היא בדיקת הבחירה לאבחון עיבוי של שריר הלב. האקו מסוגל לעיתים לגלות סיבה לעיבוי: למשל הצרות אורטלית או קרדיומיופטיה חסימתית.
– בדיקת תהודה מגנטית (MRI) בדיקה זו מראה את תפקוד הלב והמסתמים באופן ברור ומדוייק וניתן בעזרתה לאבחן עיבוי של שריר הלב, אך היא יקרה ולא זמינה בכל מקום.
טיפול
הטיפול באדם עם עיבוי שריר הלב תלוי בגורם לעיבוי:
לחץ דם גבוה: הטיפול בלחץ דם גבוה כולל אימוץ אורח חיים בריא-כלומר שמירה על משקל
תקין, פעילות גופנית, תזונה דלת מלח, הימנעות מעישון ומאלכוהול.
בנוסף לרוב דרוש גם טיפול תרופתי לשם איזון מיטבי של לחץ הדם.
טיפול יעיל בלחץ הדם עשוי לגרום במשך הזמן לנסיגה בעיבוי שריר הלב.
דום נשימה בשינה: תופעה פוגעת באיכות השינה, ובנוסף תורמת להתפתחות לחץ דם
גבוה. בשל כך היא עלולה לגרום לעיבוי שריר הלב. טיפול לילי על ידי מכונת CPAP עשוי
לשפר את איכות השינה לנרמל את לחץ הדם.
היצרות מסתם אורטלי: הטיפול המקובל בהיצרות קשה של המסתם האורטלי- החלפת
המסתם- גורמת להקטנת ההתנגדות לזרימת דם מהחדר השמאלי לאבי העורקים ולאורך
זמן עשויה לגרום לנסיגה בעיבוי שריר הלב.
מניעה
הגורם השכיחה ביותר לעיבוי שריר הלב הוא לחץ דם גבוה. לכן מניעה או טיפול בלחץ דם גבוה תמנע את התפתחות עיבוי שריר הלב:
– על כל אדם בוגר בריא למדוד לחץ דם אחת לשנה. במידה ומאובחן לחץ דם גבוה יש להורידו לנורמה, לעיתים ניתן לעשות זאת על ידי אימוץ הרגלי חיים בריאים, ולעיתים יש צורך גם בטיפול תרופתי. בכל מקרה יש להתייעץ עם רופא המשפחה.
– פעילות גופנית אארובית (למשל הליכה, ג’וגינג, שחיה) במשך כ 30 דקות ליום, 5 ימים בשבוע עוזרת באיזון לחץ הדם.
– תזונה נכונה תורמת לאיזון לחץ דם: פחות מלח במזון, להימנע מאלכוהול או לשתות בכמות קטנה.
– הימנעות מעישון.