תפליט פריקרדיאלי = נוזל בקרום הלב

צורת הטיפול בתפליט פריקרדיאלי תלויה בכמות הנוזל ובהשפעתו על תפקוד הלב (כלומר האם מדובר בטמפונדה).

נוזל בכמות לא גדולה ללא סימני טמפונדה:

הטיפול הינו תרופתי במטרה להפסיק את יצירת הנוזל. במקרה השכיח – כאשר מדובר בדלקת קרום הלב מכוון הטיפול לדכא את התהליך הדלקתי: תרופות כגון אספירין או תרופות דומות- איבופרופן או אינדומטאצין. לרוב מוסיפים גם תרופה בשם קולכיצין.

במידה אין תגובה לטיפול התרופתי הנ”ל ניתן לדכא את הדלקת על ידי קורטיקו-סטרואיד דוגמת פרדניזון.

טמפונדה או כמות גדולה מאד של נוזל:

במצבים אלה יש לנקז את הנוזל:

פרוצדורה מלעורית– מחט מוחדרת דרך העור אל חלל קרום הלב דרכה מוחדר צנתר המנקז את הנוזל. את הנקז משאירים במקום מספר ימים לודא שאין הצטברות חוזרת של נוזל.

ניתוח לניקוז הנוזל: במקרים מסויימים דרוש ניקוז ניתוחי של הנוזל. המנתח יכל ליצור “חלון” בקרום הלב שיאפשר ניקוז תמידי של כל נוזל שיצטבר אל חלל הבטן.

ניתוח להסרת הפריקרדיום: מבוצע במקרים נדירים כאשר תפליט פריקרדיאלי חוזר ומצטבר למרות ניקוזים חוזרים וטיפול תרופתי. כיון שהפריקרדיום (קרום הלב) אינו חלק מהלב, בהעדרו הלב ממשיך לתפקד באופן תקין.