Patent ductus arteriosus (PDA) צינור עורקני פתוח
פרופסור דוד רוט
צינור עורקני פתוח (Patent ductus arteriosus (PDA הוא קישור המאפשר מעבר דם בין אבי העורקים לעורק הריאה. קישור זה הוא חלק תקין ממחזור הדם העוברי ואמור להסגר מעצמו זמן קצר לאחר הלידה. אם הוא לא נסגר לאחר הלידה הוא נקרא צינור עורקני פתוח (PDA).
במידה ומדובר ב PDA בעל קוטר קטן הוא עשוי לא לגרום כל בעיה גם ללא טיפול. PDA גדול לעומת זאת גורם לעומס על החדר השמאלי ועלול להוביל לאי ספיקת לב ולסיבוכים נוספים במידה ולא מטופל בזמן.
סימפטומים
הסמפטומים תלויים בגודל (קוטר) ה PDA. PDA קטן כאמור עשוי לא לגרום לסמפטומים ולכן לעיתים לא יאובחן במשך שנים עד גיל בגרות. PDA גדול לעומת זאת עלול לגרום לאי ספיקת לב זמן קצר לאחר הלידה.
PDA משמעותי יגרום לסמפטומים אלה:
– חוסר תאבון והעדר שגשוג של התינוק
– קוצר נשימה
– התעייפות מהירה
– קצב לב מהיר
גורמים
מומי לב מולדים נובעים מטעות בהתפתחות הלב בשלב העוברי. לרוב לא ברור מדוע מתרחשת הטעות. ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. להורים לילד עם מום לב מולד סיכוי גבוה יותר מאחרים להוליד ילדים נוספים עם מום לב, מומי לב מולדים שכיחים יותר בתינוקות עם תסמונת דאון, כמו כן מוכרים גורמי סיכון אשר בנוכחותם גדל הסיכון ללידת תינוק עם PDA:
– לידה מוקדמת: שכיחות PDA גבוהה יותר בפגים מאשר בתינוקות שנולדים במועד.
– אדמת: הדבקות של האם באדמת במהלך ההריון מעלה את הסיכון למומי לב בעובר בינהם PDA.
– לידה בגובה רב מעל פני הים: תינוקות הנולדים בגובה של מעל 3000 מטר מעל פני הים בסיכון גבוה יותר לסבול מ PDA מאשר תינוקות הנולדים במקומות נמוכים יותר.
פתופיזיולוגיה
אצל העובר, קיים באופן תקין, פתח בין העורק הריאתי לאבי העורקים הנקרא (DA) Ductus arteriosus. הצורך בו נובע מכך שהריאות של העובר אינן מתפקדות (חמצן מגיע אל העובר מהאם דרך הדם שבחבל הטבור) ולכן אין צורך להזרים דרכן את כל תפוקת הלב, לפיכך רוב הדם שזורם לתוך העורק הריאתי של העובר עובר דרך ה Ductus arteriosus לאבי העורקים, ולמעשה מדלג על הריאות. מיד לאחר הלידה התינוק מתחיל לנשום, הריאות מתמלאות אויר, ומתגברת זרימת הדם מעורק הריאה אל הריאות ותפקידו של ה Ductus arteriosus מסתיים. בגיל 2-3 ימים Ductus arteriosus נסגר ברוב המקרים. במידה והוא לא נסגר, התינוק נותר עם PDA כלומר פתח בין אבי העורקים לעורק הריאה. כיון שהלחץ באבי העורקים גבוה בהרבה מאשר בעורק הריאה כוון הזרימה דרך ה PDA הוא מאבי העורקים לעורק הריאה. מבחינה זו יש דמיון לפגם במחיצה הבין חדירת (VSD): בשני המצבים הזרימה הפתולוגית היא ממחזור הדם הכללי למחזור הראתי.
סיבוכים
PDA קטן כאמור עשוי לא לגרום לכל בעיה, PDA משמעותי לעומת זאת עלול לגרום סיבוכים:
– לחץ דם ראתי גבוה: דם עובר מאבי העורקים דרך ה PDA לעורק הריאה. כתוצאה מכך כמות חריגה של דם עוברת דרך עורקי הריאה בכל פעימת לב. זה עלול לגרום לעלית לחץ דם ראתי, אשר עלול לגרום לשינויים בלתי הפיכים בכלי הדם הראתיים עד כדי היפוך כוון הזרימה מעורק הריאה אל אבי העורקים= תסמונת Eisenmenger.
– אי ספיקת לב: PDA משמעותי גורם לעומס על החדר השמאלי ועלול לגרום לאי ספיקה של החדר השמאלי.
– אנדוקרדיטיס: הסובלים ממום לב מולד כמו PDA מצויים בסיכון לזיהום חיידקי של פנים הלב.
אבחנה
PDA משמעותי יגרום סמפטומים כבר בשלב הינקות ואלו יובילו לברור ואבחנה. במידה ואין סמפטומים, החשד לקיום PDA עולה בדרך כלל כתוצאה מבדיקה שגרתית אצל רופא הילדים אשר שומע אוושה לבבית. לאחר שעולה חשד יפנה הרופא למספר בדיקות:
– אקו לב: בדיקה על קולית, האפשרת לאבחן PDA ולאבחן אם השפיע על גודל או תפקוד חדרי הלב.
– צילום חזה: מראה את צל הלב, הריאות וכלי הדם הגדולים.
– תרשים אק״ג: מראה רישום של הפעילות החשמלית של הלב, יכל לגלות הפרעות הולכה וקצב לב.
– צנתור לב: בדיקה פולשנית בעזרתה ניתן לאבחן מומי לב מולדים ואת מידת חומרתם. בדרך כלל צנתור לא נדרש על מנת לאבחן PDA, אך יכל להוסיף מידע לגבי קיום מומי לב נוספים ובנוסף ניתן לטפל ב PDA בעזרת צנתור.
טיפול
– מעקב בלבד: פגים רבים המאובחנים עם PDAאינם זקוקים לסגירתו, כיון שלעיתים קרובות הפגם נסגר באופן עצמוני. תינוקות שנולדים במועד עם PDA קטן שאינו גורם סיבוכים גם הם זקוקים רק למעקב ולא לטיפול אקטיבי לסגירת ה PDA.
– טיפול תרופתי: אצל פגים ניתן לגרום לסגירת PDA על ידי טיפול בתרופות כגון איבופרופן או אינדומטאצין. תרופות אלה אינן יעילות כטיפול לסגירת PDA בתינוקות שנולדו במועד, בילדים או בבוגרים.
טיפול אנטביוטי למניעת אנדוקרדיטיס אינו מומלץ לגבי רוב הסובלים מ PDA. הזקוקים לטיפול הם אלה שעברו תיקון של PDA בצנתור- אז דרוש טיפול במשך ששת החודשים הראשונים שלאחר התיקון.
כל בעל PDAגם אם עבר תיקון זקוק למעקב קרדיולוגי תקופתי, שתדירותו תיקבע על ידי הקרדיולוג.
– טיפול פולשני: מומלץ כאשר ה PDA סמפטומטי או כאשר הפגם משמעותי וסביר שיגרום לסיבוכים בעתיד אם ישאר ללא טיפול. לא מומלץ לסגור PDA במידה וכבר התפתחה תסמונת Eisenmenger.
– ניתוח לב: דרך חתך בבית החזה מגיע המנתח אל כלי הדם הגדולים היוצאים מהלב, מאתר את ה PDA וסוגר אותו למעבר דם על ידי תפר קליפ.
צנתור לב: פגים הם קטנים מדי ולא ניתן לטפל בהם בצנתור, אך אם ה PDA לא גורם סיבוכים קשים לעיתים ניתן לחכות מספר חודשים שהתינוק יגדל וניתן יהיה לסגור את ה PDA בצנתור.
הפרוצדורה מצריכה החדרת צנתר (צינור דק) דרך כלי הדם במפשעה עד למוצא ה PDA. דרך הצנתר מחדירים מעין פקק שחוסם את ה PDA.
הריון בנוכחות PDA
נשים הלוקות ב PDA קטן, אינן צפויות לבעיה במהלך הריון. אולם PDA גדול שלא תוקן או שגרם לסיבוכים כמו אי ספיקת לב, עליה בלחץ דם ריאתי או הפרעות קצב מעלה את הסיכון לסיבוכים בהריון. לנשים הסובלות בתסמונת Eisenmenger מומלץ לא להיכנס להריון כיון שהריון במצב זה כרוך בסיכון גבוה לתמותה של האם.
כל אשה עם מום לב מולד אף אם תוקן, והשוקלת הריון, זקוקה לבדיקת יעוץ קרדיולוגית ומעקב- עדיף במרפאת מומלי לב מולדים בבוגר (מצויה בבית חולים גדולים).