לפי הספרות הרפואית ולפי ההנחיות של איגודים בינלאומיים לקרדיולוגיה, כדי למנוע התקף לב חוזר במטופלים שסבלו בעבר מאירוע לב, יש להוריד את הכולסטרול הרע (LDL) אל מתחת 70מג לדציליטר.

המלצה זו מבוססת על מספר רב של מחקרים שכללו עשרות אלפי מטופלים והוכיחו:

1. הורדת כולסטרול מפחיתה את הסיכון להתקף לב במיוחד במטופלים שכבר לקו בעבר בארוע לב.
2. התרופות ממשפחת הסטטינים מפחיתות רמת כולסטרול ומורידות את הסיכון להתקף לב.
3. הפחתת כולסטרול רע לערך של 70מג לדציליטר מועילה יותר מהפחתתו לערך של 100מג לדציליטר
4. מחקר מ 2015 הוכיח כי הפחתת כולסטרול רע (על ידי שילוב של סטטין ואזטרול) לערך של 53מג לדציליטר מועילה אף יותר מהפחתתו לערך של 70 מג לדציליטר.

כל המחקרים הנ”ל בוצעו בשיטה אקראית : למשל אם המטרה להשוות בין סטטין חזק לסטטין חלש כמו במחקר הנקרא PROVE-IT חילקו את קבוצת המחקר (4,162 אנשים) לשתי קבוצות (בכל אחת כ 2000) החלוקה נעשית באופן אקראי, כלומר הגרלה, כך גדול הסיכוי ששתי הקבוצות יהיו שוות בכל הפרמטרים (מספר שווה של נשים, גיל ממוצע שווה, מספר שווה של חולי סכרת, מעשנים, בעלי לחץ דם גבוה וכו) וכעת לאחת הקבוצות נתנו ליפיטור 80=סטטין חזק ולקבוצה השנייה ליפידל 40=סטטין חלש. כיון שהקבוצות שוות מבחינת כל הפרמטרים פרט להתערבות המחקרית הרי שלאחר תקופת זמן ניתן יהיה לבחוןהאם הסטטין החזק מועיל יותר מהחלש.ואכן מחקר זה הראה שהסטטין החזק הוריד LDL ל 70 מג לדציליטר והחלש ל 100 מג לדציליטר ובנוסף היו פחות אירועי לב בקבוצה שטופלה בסטטין חזק. מחקרים נוספים הראו תוצאות דומות.

לאחרונה פורסם מחקר ישראלי במהלך 2016 בכתב העת  JAMA Internal Medicine אשר לכאורה הראה כי אין הבדל מבחינת הסיכון לארוע לב חוזר בין הורדת LDLלערך שבין 70 ל 100 מג לדציליטר לבין הורדת LDLלערך של פחות מ 70 מג לדציליטר. אולם מחקר זה לוקה בחסרון משמעותי ביותר. זהו מחקר רטרוספקטיבי ולא מחקר אקראי כמו המחקרים שציינתי לעיל. במחקר כזה יש הטיות רבות, כיון שלחוקרים אין שליטה רוב הפרמטרים של המחקר. במחקר הישראלי הנל למשל היו יותר חולי סוכרת ויותר חולים עם אי ספיקת כליות קשה בקבוצת החולים עם LDL של פחות מ 70 מג לדצילטר. בהחלט יתכן שההבדלים הללו סתרו את ההשפעה החיובית של הורדת LDL אל מתחת 70 מג לדציליטר. שום פעלול סטטיסטי לא יכל לתקן מחקר כזה ולהפוך אותו לאמין כמו מחקר אקראי! לכן לא ניתן לבסס הנחיות רפואיות או טיפול רפואי על סמך מחקר כזה. במיוחד לאור העובדה שיש מחקרים רבים ראנודמליים שהוכיחו כולם שיש יתרון להוריד LDL אל מתחת 70 מג לדציליטר.

בחרתי להזכיר למעלה דוקא את מחקר ה PROVE-IT כיון שרוב המחקרים ממומנים על ידי חברות תרופות, ועל רקע זה פורחת תאוריית קונספירציה לפיה המחקרים מוטים בהתאם לאינטרס של חברות התרופות- שהוא להוריד את ערך המטרה של ה LDL נמוך ככל האפשר, אזי יותר אנשים יקבלו טיפול תרופתי, והרווח של החברה יעלה בהתאם. גם ה PROVE-IT מומן על ידי חברת תרופות- יצרנית הליפידל. תוצאות המחקר הוכיחו כאמור את עליונות הליפיטור, כך יצא שמחקר זה פגע בהכנסות החברה שממנה אותו! ובודאי לא שרת את האנטרס של החברה. לפיכך תוצאות מחקר זה חייבות להיות אמינות גם על מי שמאמין בתאורית הקונספירציה- וזה אחד המחקרים שהוכיחו שיש יתרון להוריד LDL אל מתחת 70 מג לדציליטר.

תאוריות קונספירציה ברובן המכריע מופרכות לחלוטין, אין בהן ממש וסיבתן בפסיכולגיה האנושית. אולם דווקא בשל כך הן פופולריות ביותר. אז אם כבר תאוריות קונספירציה הנה עוד אחת: מי ירוויח אם רמת LDL גבוהה יותר תחשב לרמת המטרה? מן הסתם אלה המממנים את הטיפול התרופתי, שאז פחות אנשים יזדקקו לטיפול תרופתי והמממן יחסוך כסף. ומי עומד מאחורי המחקר הישראלי? הקוראים מוזמנים לבדוק בעצמם.

מאז 2019 כתוצאה ממחקרים רפואיים נוספים התברר שרמת LDL מתחת 55 מג לדצילטר עדיפה על רמה של מתחת 70 מג לדצילטר עבור מטופלים עם מחלת לב כלילית מוכחת. לכן כיום המטרה הטיפולית למניעה שניונית של מחלה כלילית היא LDL של פחות מ 55 מג לדצילטר.