פעילות גופנית מוגדרת ככל פעילות הגורמת לגוף לנוע ולצרוך אנרגיה (“לשרוף קלוריות”).
פעילות אירובית מועילה ללב- למשל הליכה, ריצה מתונה, שחיה או רכיבה על אופניים. פעילות אנאירובית כמו חיזוק שרירים ומתיחות משפרת תחושה כללית, יציבות וגמישות.
הפעילות הגופנית הפשוטה ביותר לביצוע, אשר משפיעה בחיוב על בריאות הלב היא הליכה. פעילות זו מהנה, קלה ואינה כרוכה בעלות כספית. בנוסף קל יחסית לאמץ הליכה כהרגל קבוע כיון שהיא מאפשרת לוח זמנים גמיש. פעילות גופנית עוזרת באיזון לחץ הדם באיזון סוכרת ומעלה את רמת הכולסטרול הטוב בדם.
ההמלצות של איגוד הלב האמריקאי (AHA) לגבי פעילות גופנית:
לפחות 30 דקות של פעילות בעצימות בינונית (למשל הליכה) במהלך 5 ימים בשבוע לפחות.
או
לפחות 25 דקות של פעילות בעצימות גבוהה (למשל ריצה) במהלך 3 ימים בשבוע לפחות.
וגם
פעילות לחיזוק שרירים במהלך של לפחות יומיים בשבוע.
איזו פעילות עדיפה- הליכה או ריצה?
במחקר שבדק 33,060 רצים ו 15,045 הולכים, נמצא כי גם הליכה וגם ריצה תרמו לירידה משמעותית בהתפתחות לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה סכרת ומחלת לב כלילית.
נבדקים משתי הקבוצות אשר הפעילות הגופנית שבצעו גרמה להוצאת כמות אנרגיה דומה הפיקו תועלת בריאותית דומה.
כלומר אין עדיפות להליכה על ריצה, אם שתיהן גורמות להוצאת אותה כמות אנרגיה. נכון שעל מנת להוציא אותה כמות אנרגיה על ההולך להשקיע זמן רב יותר מאשר הרץ.

במחקר שפורסם בכתב העת של הקולג האמריקני לקרדיולוגיה באוגוסט 2014 נכללו 55,137 משתתפים שמלאו שאלונים בנוגע להרגלי הריצה שלהם. 24% מהמשתתפים דווחו כי נהגו לרוץ בזמנם הפנוי. במהלך המעקב התמותה בקרב הרצים הייתה נמוכה ב 30% והתמותה ממחלת לב הייתה נמוכה ב 45% בהשוואה לאלה שלא נהגו לרוץ. הרצים חיו בממוצע 3 שנים יותר מאלה שלא רצו. התוצאות לא הראו יתרון מבחינה בריאותית לריצות ארוכות, או מהירות על פני ריצות קצרות או איטיות. מסקנת המחברים היא שגם ריצה במשך 10 דקות ביום מקנה יתרון בריאותי ניכר.

יש לזכור כי פעילות גופנית כלשהי עדיפה על חוסר פעילות כלל. לכן גם מי שלא יכול, מחוסר זמן או מסיבה אחרת, לבצע פעילות של 30 או 25 דקות ביום כמומלץ, עדיף לבצע פעילות אפילו פחותה, גם בזה תהיה תועלת בריאותית.