תגובה למאמר ״מדוע החלטתי להפסיק עם תרופות להורדת כולסטרול״

הקדמה

אחד הנושאים החשובים שאני עוסק בהם כקרדיולוג הוא מניעת מחלות לב. במסגרת זו אני מקפיד לבדוק בין היתר את רמת הכולסטרול של מטופלים ובמידת הצורך ממליץ על טיפול תרופתי. מטופלים רבים מגלים מורת רוח כאשר אני ממליץ על טיפול בסטטין. רבים מציינים את תאוריית הקונספירציה (חברות התרופות יצרניות הסטטינים הם שמאחורי ההנחיות להורדת הכולסטרול) וכהוכחה ניצחת אומרים לי “את המאמר של פרופ’ עורי קראת?”

ובכן חיפשתי ומצאתי את המאמר המדובר:

במאמר שהתפרסם בתאריך 06.11.2013 בעיתון הארץ מספר פרופסור אבי עורי מומחה ברפואה שיקומית על כך שנטל סטטין 22 שנה ללא כל תופעות לואי, ואז ארע קרע בגיד בירכו. הוא הפסיק את הסטטין וכחודש לאחר מכן פסק הכאב ברגלו וכעבור עוד שלושה חודשים התאחה הגיד.

פרופסור עורי הסיק מרצף אירועים זה שהסטטין גרם לקרע בגיד ושהפסקת הסטטין גרמה לתיקון המצב.

הכשל הלוגי של פרופ’ עורי

בשפה רפואית מכונה רצף אירועים כזה “תיאור מקרה”, תיאור מקרה, מעניין ככל שיהיה, אינו הוכחה לקיום קשר סיבתי כלשהו, במקרה זה בין סטטין לקרע בגיד. פרופסור עורי מציין כי בספרות הרפואית יש עוד כמה תיאורי מקרה דומים, אך לגבי כולם נכונה העובדה כי תיאורי מקרים אינם יכולים להוכיח קשר סיבתי.

פרופסור עורי מסיק שהסטטין אותו נטל 22 שנה אחראי לקרע בגיד, לפי לוגיקה כזו ניתן לטעון באותה מידה של ודאות כי אור השמש גם אליו נחשף פרופסור עורי מדי יום במשך 22 שנה הוא האחראי לקרע בגיד, או למשל אם נהג לטייל עם כלבו כל יום במשך שנים הרי שהטיול או הכלב חשודים כגורם לקריעת הגיד.

קשר סיבתי בין תרופה לתועלת שהיא אמורה לגרום או לתופעת לואי ניתן להוכיח על ידי מחקרים מבוקרים רבי משתתפים המשווים בין התרופה לפלסבו או לתרופה אחרת.

סטטינים נחקרו רבות במחקרים כאלה. המחקר הראשון שהוכיח כי הורדת רמת הכולסטרול הרע בדם מועילה בריאותית באופן חד משמעי, היה מחקר סקנדינבי מ 1994: טיפול בסטטין (סימבאסטטין) באנשים עם רמת כולסטרול גבוהה במשך כ 6 שנים, גרמה לירידה בתמותה כללית (וכמובן שגם בתמותה לבבית ותחלואה) בהשוואה לפלסבו. מחקר זה הוכיח קשר סיבתי בין הכולסטרול למחלה הכלילית.

מאז פורסמו מחקרים דומים רבים מאד שעשו שימוש בסטטינים שונים (פראבאסטטין, סימבאסטטין, אטורבאסטטין, רוזובאסטטין) כולם הראו תוצאות דומות של ירידה בתחלואה ותמותה, גם כאשר הטיפול ניתן לשם מניעה ראשונית ובעיקר כטיפול במניעה שניונית של מחלה כלילית. בנוסף נראתה ירידה בשיעור אירועים מוחיים (ללא עליה בשיעור דמם מוחי).

אין שום טיפול רפואי תרופתי (או ניתוחי) שנבדק ונחקר יותר מאשר הטיפול בסטטינים.

התוצאות הן חד משמעיות: סטטינים מקטינים תחלואה ומאריכים חיים. אך כמובן שכל תרופה שעובדת גורמת גם לתופעות לוואי. הסטטינים כפי שלמדנו מהמחקרים הללו גורמים לשתי תופעות לואי עיקריות: עליה באנזימי כבד בכ 2% מהמטופלים וכאבי שרירים בכ 10% מהמטופלים. שתי התופעות הפיכות כלומר הפסקת הטיפול תחזיר את המצב לקדמותו ללא נזק שארי. קרע בגיד לא תואר במחקרים אלה.

המקרה של קובי בריאנט

שחקן הכדורסל המפורסם קובי בריאנט בהיותו שחקן פעיל קרע את גיד אכילס דבר שהשבית אותו ממשחק כמעט לעונה שלמה. מר בריאנט לא נטל סטטין-הגיד ברגלו נקרע בשל תנועה לא נכונה בזמן משחק. אבל שוו בדמיונכם כי כן היה נוטל סטטין- אזי היו טוענים (אלה הרואים בתיאור מקרה הוכחה לקשר סיבתי) כי הסטטין הוא שגרם לקריעת הגיד.

פרופסור עורי מציין כי מאז שהפסיק את הסטטין הוא מסתפק בדיאטה להורדת כולסטרול ומרגיש נפלא. נכון שדיאטה מתאימה עשויה להוריד כולסטרול באופן מרשים, אך למגינת לב העובדות מוכיחות כי רק 5% מהאנשים מסוגלים להפוך דיאטה כזו להרגל חיים ולהתמיד בה לאורך שנים. אדם שכבר לקה בהתקף לב, מצוי בסיכון גבוה פי 6 מבני גילו להתקף לב חוזר, ולכן זקוק להורדה של הכולסטרול הרע אל מתחת ל 70 מג/דציליטר, לא יצליח להגיע לרמה כזו ללא סטטין.​

תאוריות קונספירציה 

הסטטינים הם מהתרופות המועילות ביותר המצויות בשימוש רפואי. הם חוללו מהפכה של ממש במניעת טרשת העורקים וסיבוכיה (התקף לב, ארוע מוחי). הצלחה מושכת אש, ולאנשים יש נטייה להאמין בתאוריות קונספירציה. אלה משמשים קרקע להשמצות הרבות בנוגע לסטטינים

תאוריות קונספירציה מעין אלה גורמות נזק בריאותי למטופלים רבים. מחקר רפואי הראה שהמאמינים בתאוריות קונספירציה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי דבר שגורם לעליה בתחלואה.

כל מי שמצוי בעובדות יסכים שהתועלת בסטטינים עולה עשרת מונים על הנזק האפשרי. שום תופעת לוואי שלהם לא שקולה להתקף לב או לאירוע מוחי. .