קצב הלב נקבע במצב תקין על ידי הקוצב הטבעי שממוקם בעליה ימנית של הלב. כאשר במצב פתולוגי אזור אחר בלב קובע את קצב הלב- מדובר בהפרעת קצב הלב (אריתמיה), יש סוגים רבים של הפרעות קצב לב. הפרעת קצב יכולה להתבטא בקצב לב מהיר סדיר או לא סדיר. מאידך יש גם הפרעות קצב אטיות -הן מכונות הפרעות הולכה, כיון שהן נגרמות על ידי פגם שנוצר במערכת הולכת החשמל מהקוצב הטבעי שבעליה אל חדרי הלב.  הפרעות קצב לב יכולות לגרום לתחושת דפיקות לב, עייפות, סחרחורת, קוצר נשימה, עילפון. יש גם הפרעות קצב מסוכנות שעלולות לגרום למות. 

סוגי הפרעות קצב הלב:

1. טכיקרדיה: מדובר בקצב הלב ליותר מ-100 פעימות לדקה.
   • סינוס טכיקרדיה: קצב הלב המהיר שמקורו בקוצב הטבעי התקין. נגרם לרוב על ידי גורמים פיזיולוגיים כמו פעילות גופנית, מתח נפשי, מחלת חום.
   • טכיאריתמיה: הפרעת קצב מהירה הגורמת לקצב לב מהיר. חלקן מקורן בפרוזדורי הלב ולכן נקראות הפרעות קצב ״על חדריות״ וחלקן מקורן בחדרי הלב ונקראות ״חדריות״. הפרעת קצב על חדרית שכיחה היא פרפור הפרוזדורים.

2. ברדיקרדיה: מצב שבו קצב הלב מתחת ל-60 פעימות לדקה.
   • סינוס ברדיקרדיה: קצב לב איטי מקורו בקוצה הטבעי התקין. מצב זה שכיח אצל ספורטאים, יש גם תרופות שגורמות לסינוס ברדיקרדיה למשל חוסמים בטא. אך לעיתים הסיבה יכולה להיות הפרעה במערכת ההולכה.
   • ברדיאריתמיה: מחלה במערכת ההולכה בלב הגורמת להולכה איטית או חסם בהולכה. יש מצבי ברדיאריתמיה שהטיפול בהם הוא התקנת קוצב לב.

גורמים לפרעות קצב הלב:

• מחלות כרוניות: לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות מסתם, מחלת לב כלילית (אוטם שריר הלב), מחלות שריר הלב (קרדיומיופתיה).
• מוטציות בתעלות הולכת יונים בתאי שריר הלב: עלולות לגרום להפרעות קצב חדריות. למשל תסמונת ה QT הארוך, תסמונת ברוגדה.
• תסמונת WPW מצב מולד בו יש סיב שריר פתולוגי המקשר בין העליות לחדרים ומאפשר יצירת הפרעות קצב לב מהירות.
• רעלנים: אלכוהול- עלול לגרום לפרפור פרוזדורים, סמים כמו קוקאין והרואין עלולים לגרום להפרעות קצב חדריות מסכנות חיים.
• תרופות: תרופות רבות המשמשות לטיפול במחלות שונות עלולות לגרום להפרעות קצב. למשל תרופות אנטי דיכאוניות, תרופות אנטיביוטיות מקבוצת המאקרולידים, חלק מהתרופות כנגד הפרעות קצב, חלק מהמשאפים לטיפול באסתמה ועוד.

אבחון וטיפול:

אבחון הפרעות קצב הלב מצריך תעוד קצב לב בזמן סימפטומים (כלומר בזמן הופעת הפרעת הקצב). תעוד כזה לעיתים נדירות מושג על ידי א.ק.ג, לרוב צריך ניתור קצב לב ממושך יותר כדי לתעד הפרעת קצב אפיזודית. לשם כך עושים שימוש בהולטר קצב לב של 24 או 48 שעות או במכשיר ניתור בשם לופ רקורדר חיצוני שניתן לקבל לחודש עד 3 חודשים. כאשר יש חשד להפרעת קצב מופיעה אחת למספר חודשים ניתן לופ רקורדר תת עורי שיכל לתעד קצב לב במשך שנה ואף יותר.    

א.ק.ג, כאמור, רק לעיתים נדירות יאבחן הפרעת קצב, אך בכל זאת בעל חשיבות רבה כי גם כאשר המטופל בקצב סינוס תקין ניתן ב א.ק.ג לראות סימנים פרו- אריתמיים למשל סימן לאוטם לב ישן או לעיבוי של שריר הלב, או סימנים מחשידים לתסמונת WPW,  שינויים במקטע QT או סימנים המחשדים לתסמונת ברוגדה. אקו לב גם כן עשוי להוסיף מידע חשוב למשל להראות תפקוד לב נמוך או עדות לקרדיומיופתיה או מחלת מסתם ממצאים שקשורים להפרעות קצב לב.

בשנים האחרונות, טכנולוגיות לניהול בריאות הלב הפכו לנגישות יותר בעזרת אביזרים לבישים חכמים כמו שעונים חכמים ומכשירים לניטור עצמי של קצב הלב בזמן אמת.

אביזרים אלה, חלקם קיבלו אישור FDA, מאפשרים לבצע ניטור עצמי, ולתעד קצב לב בזמן סמפטומים. כך, יותר אנשים מאובחנים מהר יותר מבעבר, ויכולים לפנות לרופא. המידע המתקבל יכול לסייע לרופא באבחון וטיפול מהיר ויעיל יותר.

לאחר אבחון ניתן לטפל בהפרעת הקצב. הטיפול תלוי בסוג הפרעת הקצב:

בהפרעות קצב מהירות  ניתן לטפל תרופתית,  או על ידי אבלציה- פרוצדורה צנתורית מטרתה לצרוב את מסלול ההולכה שקשור להפרעת הקצב וכך לקטוע את המעגל החשמלי ולמנוע הופעת הפרעת קצב.

בהפרעות קצב איטיות=הפרעות הולכה  ניתן לטפל על ידי קוצב לב.