הפרעות קצב הלב עלולות להיות בעלות ביטוי שונה אצל נשים לעומת גברים מבחינת סימפטומים ופרוגנוזה. הסיבה להבדלים אינה ברורה, אך נראה שקשורה להשפעה שונה של הורמונים, תרופות ואלקטרוליטים על תעלות מוליכות יונים בלב האישה. מאמר זה יבחן את ההבדלים בתסמינים, האתגרים באבחון וטיפול בהפרעות קצב הלב אצל נשים.

קצב לב וא.ק.ג 

לנשים קצב לב במנוחה גבוה משל גברים. כמו כן מקטע QT באקג, קצר בנשים באשר בגברים.

הפרעות קצב על חדריות

• טכיקרדיה על חדרית (SVT): שכיחה בנשים פי שתיים מגברים. לעומת זאת טכיקרדיה שמקורה בתסמונת WPW שכיחה יותר בגברים.
• פרפור פרוזדורים: שכיחות פרפור פרוזדורים גבוהה יותר בגברים מאשר נשים. נשים מאריכות חיים יותר מגברים לכן אם בוחנים שכיחות פרפור באנשים מעל גיל 75 – המספר האבסולוטי של נשים הסובלות מפרפור פרוזדורים שווה או מעט גבוה יותר מגברים. נשים עם פרפור פרוזדורים סימפטומטיות יותר מאשר גברים, ומדווחות על פגיעה קשה יותר באיכות החיים מאשר גברים הסובלים מפרפור פרוזדורים. פרפור פרוזדורים מהווה גורם סיכון לארוע מוחי. מין נקבה קשור בסיכון מוגבר לארוע מוחי כתוצאה מפרפור פרוזדורים. טיפול נוגד קרישה ניתן לסובלים מפרפור פרוזדורים במטרה למנוע ארוע מוחי. מחקרים הראו כי הסיכון לדימום משמעותי כתוצאה מטיפול זה, נמוך, ושווה בנשים ובגברים. נשים עם פרפור פרוזדורים מטופלות פחות אגרסיבית מגברים: מופנות פחות להיפוך חשמלי ופרוצדורות של אבלציה של פרפור, אולם שעור ההצלחת אבלציה של פרפור דומה בנשים וגברים.

הפרעות קצב חדריות

• מוות לבבי פתאומי: לפי מחקר הפרמינגהם שעור המוות הפתאומי (דום לב) בגברים כפול מאשר בנשים בכל קבוצות הגיל. מחלה כלילית (טרשת עורקים כליליים) היא גורם סיכון חשוב ביותר לדום לב ושכיחותה בגברים גבוהה מאשר בנשים.
• מקטע QT מאורך (LQT): מקטע QT מאורך גנטי (להבדיל מנרכש) נובע ממוטציה בגנים לתעלות מעבירות יונים בתאי שריר הלב. בעלי מוטציות אלה מועדים להפרעת קצב מסכנת חיים מסוג טכיקרדיה חדרית. בקרב נושאי מוטציה עד גיל 15 – גברים לוקים יותר מנשים במוות פתאומי עקב הפרעת קצב זו. אולם מעל גיל 15 המצב מתהפך ונשים נושאות מוטציה לוקות במות פתאומי פי 3 לעומת גברים. נראה שהורמונים של גיל ההתבגרות גורמים הן לירידה בסיכון לגברים ולעליה בסיכון לנשים לאחר גיל זה. מקטע QT מאורך נרכש- עקב תרופות מסויימות קשור גם הוא לאותה הפרעת קצב חדרית מסכנת חיים. הסיכון של נשים המטופלות בתרופות אלה ללקות בהפרעת קצב כזו גבוה יותר מאשר בגברים.
• תסמונת ברוגדה: נובעת ממוטציה בגן לתעלה המעבירה יוני נתרן בתאי שריר הלב. מוטציה זו מעלה סיכון לפרפור חדרים ומות פתאומי. תסמונת סו שכיחה פי 7 בגברים לעומת נשים.
• דפיברילטור פנימי :(ICD) התקנת ICD הוכחה כמפחיתה תמותה הן במטופלים המועדים להפרעות קצב חדריות מסכנות חיים והן במטופלים שניצלו מהפרעת קצב כזו (כלומר שרדו דום לב). התועלת הזו אובחנה לגבי גברים באופן מובהק וגם לגבי נשים אם כי באופן מובהק פחות, כנראה מפני שהמחקרים כללו פחות נשים מגברים.
• קיצוב לסנכרון בין חדרי הלב :(CRT) קיצוב דו חדרי לשיפור סנכרון ההתכווצות החדרית הוכח כמשפר סמפטומים ופרוגנוזה במטופלים עם תפקוד לב ססטולי מופחת ואי ספיקת לב. מחקרים הראו ש CRT יעיל בנשים כמו, אם לא יותר מאשר בגברים. למרות זאת מחקר הראה נטיה

הפרעות קצב במהלך הריון

• קצב סינוס: במהלך הריון קצב הלב במנוחה עולה בכ 10 פעימות לדקה
• הפרעות קצב: במהלך הריון יש עליה באבחון ראשון של SVT וגם עליה בארועים אצל מטופלות עם אבחנה קודמת של SVT.

סיכום: יש הבדלים בין נשים לגברים בנוגע לשכיחות וסוגי הפרעות קצב. אולם הפרעות קצב, בעיקר אלה החדירות מסוכנות לשני המינים, לכן במידה ומופיעים סימפטומים כגון כאבי חזה, קוצר נשימה, תחושת דפיקות לב או עלפון יש לפנות לרופא להערכה.