מיוקרדיטיס: מה שצריך לדעת על הדלקת של הלב

מיוקרדיטיס היא דלקת של שריר הלב, הנגרמת לרוב על ידי זיהום ויראלי, אך יכולה להיגרם גם על ידי גורמים אחרים. מצב זה עלול לפגוע בתפקוד הלב. במאמר זה נעסוק בתסמינים, סיבות, אפשרויות טיפול והשלכות הפוטנציאליות של המיוקרדיטיס.

תסמינים

מיוקרדיטיס לרוב הינה מחלה קלה דמויית שפעת, לעיתים עלולה להיות מחלה קשה הגורמת לאי ספיקת לב. תסמינים נפוצים כוללים:

• חום: מחלת חום דמויית שפעת.
• כאבים בחזה: שאינו קשור למאמץ – גם במנוחה.
• קוצר נשימה: במנוחה או במהלך מאמצים גופניים.
• דפיקות לב: תחושת דפיקות לב לא סדירות או מהירות.
• עייפות: תחושת עייפות מתמשכת, גם לאחר מנוחה.

סיבות

מיוקרדיטיס יכולה להיגרם ממספר גורמים:

1. מחלות זיהומיות: זו הסיבה השכיחה ביותר למיוקרדיטיס. במיוחד זיהומים ויראליים, בינהם השכיחים ביותר הם פארבווירוס B19, הרפס 6 וקוקסאקי וירוס. גם נגיפי האיידס האדמת והקורונה עלולים לגרום מיוקרדיטיס. יש גם זיהומים לא ויראליים העלולים לגרום מיוקרדיטיס כמו דיפטריה, סלמונלה ומחלת צ׳אגאס.
2. מצבים אוטואימוניים: מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את רקמות הגוף, עלולות לגרום למיוקרדיטיס. למשל זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס), סארקואידוזיס ומיוקרדיטיס של תאי ענק.
3. תרופות: מסוימות כגון קלוזאפין, רספרים, סולפהסאלאזין ומאסלאזין עלולות לגרום למיוקרדיטיס.
4. רעלנים: כגון קוקאין, מתאמפטמין, וגם הרעלת מתכות כבידות כמו קובלט וכספית עלולים לגרום למיוקרדיטיס.

טיפול

הטיפול במיוקרדיטיס כולל אשפוז, מנוחה במיטה וניתור לחץ דם וקצב לב. טיפולים נוספים תלויים בחומרת המחלה:

1. מעורבות קרום הלב: כלומר יש גם פריקרדיטיס: ניתן לטפל בתרופות אנטי-דלקתיות (NSAIDs) ולעיתים להוסיף כולכיצין ואף פרדניזון.
2. תרופות לאי ספיקת לב: במידה והמטופל יציב המודינמית, אך יש ירידה קלה בתפקוד הלב, יש לטפל בתרופות כמו חוסמי בטא ובמעכבי הציר רנין אנגיוטנסין אלדוסטרון.
3. טיפול אימונוסופרסיבי: אם מדובר במיוקרדיטיס של תאי ענק או סרקואידוזיס ניתן גם טיפול אימונוסופרסיבי כלומר מדכא מערכת חיסון.
4. מיוקרדיטיס קשה: במטופלים שאינם יציבים המודנמית ומפתחים שוק קרדיוגני נהוג לטפל בסטרואידים במתן תוך ורידי, לעיתים דרושה גם תמיכה סירקולטורית מכאנית כמו מכונת לב ריאה- ECMO או               left ventricular assist device (LVAD)
5. פעילות ספורטיבית: מטופלים אם מיוקרדיטיס צריכים למנע מפעילות ספורטיבית ל 3 עד 6 חודשים לאחר שחרור מבית החולים. הערכה רפואית מחודשת של מצבם נחוצה לפי חידוש פעילות ספורטיבית.

סיכום

הטיפול במיוקרדיטיס תלוי בגורם לה ובחומרת הביטוי שלה. בכל מקרה היא מחייבת, אשפוז לשם ניתור המודינמי של לחץ דם וקצב לב כדי לאפשר התערבות במקרה של הדרדרות.