לב אתלט
פרופסור דוד רוט
אנשים המתאמנים בעצימות גבוהה לפחות שעה ביום רוב ימי השבוע עלולים לפתח שינויים בחדר השמאלי של הלב, שינויים אלה אינם גורמים נזק או סימפטומים. התופעה מופיעה אצל כ 2% מהאתלטים.
במהלך פעילות הגופנית שרירי הגוף צריכים יותר חמצן לכן תפוקת הלב עולה. אצל אתלטים הפעילים גופנית בעצימות גבוהה לאורך זמן, שריר החדר השמאלי מתעבה וחלל החדר גדל כדי לאפשר תפוקת לב שתתאים לדרגת המאמץ. השינויים הללו, לרוב, אינם חורגים מגבולות הנורמה, אך לעיתים הם מדמים קרדיומיופתיה היפרטרופית, שהיא מצב שכן עלול לגרום תחלואה. לכן חשוב להבדיל בין לב אתלט לקרדיומיופתיה.
הבדלים בין לב אתלט לקרדיומיופתיה היפרטרופית
קרדיומיופתיה היפרטרופית | לב אתלט |
שריר הלב מעובה באופן חריג | שריר הלב מעובה אך פחות מאשר בקרדיומיופתיה: לא מעל 15 מ”מ בגבר או 12 מ”מ באישה. |
חלל החדר השמאלי קטן | חלל החדר השמאלי גדול |
עלול לגרום לדום לב אצל אתלטים | לא גורם לדום לב |
הבדלים בין לב אתלט לקרדיומיופתיה היפרטרופית
אימוני סיבולת אינטנסיביים או אימוני כוח עלולים לגרום להתפתחות לב אתלט, פעילויות כגון: חתירה, שחיה, אופניים, קרוס קאנטרי סקי. לב אתלט לא גורם סמפטומים. אם מופיעים סמפטומים כגון כאבי חזה, קוצר נשימה או דפיקות לב הן נובעים מסיבה אחרת. אבחון לב אתלט לרוב נעשה בעזרת בדיקת אקו לב שעשויה גם להבדיל בין לב אתלט לקרדיומיופתיה. לעיתים נעזרים גם בבדיקת MRI של הלב. תרשים אקג של לב אתלט עשוי להראות שינויים, אשר לרוב אינם ספציפיים ולא מסייעים להבדיל בין לב אתלט לקרדיומיופתיה לעיתים ימליץ הרופא להפסיק אימונים גופניים למשך 3 חודשים ואז לחזור על בדיקת אקו לבחון אם, כצפוי בלב אתלט, השינויים הקשורים בו יעלמו, להבדיל מקרדיומיופתיה שלא תשתנה גם לאחר הפסקת אימונים. לב אתלט הוא, כאמור, תופעה פיזיולוגית הקשורה להסתגלות הלב לפעילות גופנית עצימה ולכן אינו מצריך טיפול. במידה ומופיעים סימפטומים כגון עלפון, כאבי חזה, קוצר נשימה או דפיקות לב יש לפנות להערכה רפואית, אלה אינם מאפיינים של לב אתלט.