צור קשר , להפחית את הסיכון להתקף לב,, , מחלות אוטואימוניות, בדיקות סקר, בדיקות סקר מומלצות במסגרת מניעה של טרשת עורקים והתקף לב. 1. בדיקת כולסטרול (פרופיל שומנים מלא) בצום. 2. בדיקת לחץ דם במנוחה, לחץ דם גבוה, פעילות גופנית, פעילות גופנית, טרשת העורקים, טרשת העורקים, מחקרים רפואיים, ממצאי מחקרים רפואיים, סטטינים, התקף לב, תרופות נוגדות קרישה

תסמינים ואבחון אוטם שריר הלב

פרופסור דוד רוט

התסמינים המעידים על אוטם שריר הלב יכולים להשתנות מאדם לאדם, התסמינים האופייניים יותר הם כאבים או אי נוחות בחזה, לא פעם עם הקרנה לזרועות או ללסת. ישנם תסמינים פחות אופייניים של התקף לב שבגינם האבחון יכול להתעכב: כאב ברום הבטן, תחושה דמויית צרבת, קוצר נשימה, בחילה או הקאה, הזעה, סחרחורת, עייפות יוצאת דופן/חולשה ותחושת עילפון. אצל נשים הלוקות באוטם שריר הלב לעיתים התמונה הדומיננטית היא לא של כאבים/אי נוחות בחזה אלא דווקא התסמינים הפחות אופייניים.

כאבים בחזה הם הסימן השכיח ביותר להתקף לב, לרוב הם מתוארים כלחץ בחזה או כאבן היושבת על החזה. הכאב בחזה יכל כאמור להקרין לאזור הלסת או הזרועות.

ככל שהטיפול בהתקף לב ניתן מוקדם יותר הסיכוי לתוצאה מוצלחת (הקטנת האוטם) גדול יותר לכן כאשר יש חשד לאוטם שריר הלב יש לפנות ללא דיחוי לעזרה רפואית. 

כאשר יש חשד לאוטם שריר הלב הבדיקה הראשונה המבוצעת היא בדרך כלל תרשים א.ק.ג.(אלקטרוקרדיוגרם). זו בדיקה פשוטה לביצוע אשר בכ 40% מהמקרים, כאשר מבוצעת במהלך אוטם שריר הלב תאבחן סימנים לאיסכמיה או לאוטם שריר הלב. מכאן ברור כי בדיקת א.ק.ג תקינה לא שוללת אוטם שריר הלב. 

במוקד לרפואה דחופה או בחדר המיון ישלחו בדיקת דם לטרופונין. טרופונין הוא חלבון המצוי אך ורק בשריר הלב, רמתו בדם עולה כאשר יש נזק לתאי שריר הלב. במהלך אוטם חד בשריר הלב יש תמיד עליה בטרופונין, אולם טרופונין עולה גם כאשר הנזק לשריר הלב נובע מסיבות אחרות, שאינן אוטם שריר לב. למשל דלקת שריר הלב- מיוקרדיטיס, תסחיף ראתי, הפרעת קצב לב מהירה, דלקת ריאות או זיהום קשה אחר. לכן אבחנה של אוטם שריר הלב מחייבת עליה בטרופונין עם עדות נוספת לאיסכמיה של שריר הלב: סימפטומים אופייניים ו/או תמונת א.ק.ג אופיינית.

לאחר אבחון אוטם חד בשריר הלב אם הרושם הקליני הוא שמדובר באוטם בנוכחות עורק כלילי חסום (אוטם עם עליות מקטע ST בא.ק.ג) יועבר המטופל בדחיפות לצנתור, במטרה לזהות את העורק החסום ולחדש בו זרימת דם על ידי הרחבת החסימה באמצעות בלון ותומכן (סטנט). במידה מהרושם הקליני בקבלה הוא שמדובר באוטם בנוכחות עורק כלילי שאינו חסום לחלוטין (אוטם ללא עליות ST בא.ק.ג) המטופל יאושפז, הטיפול הראשוני יהיה תרופתי וצנתור יתבצע במהלך.

ברוב המקרים תבוצע במהלך האשפוז בדיקת אקו-קרדיוגרם, זו בדיקת סונר (אולטראסאונד) של הלב, שמאפשרת לבחון את תפקוד חדרי הלב והמסתמים. באמצעותה ניתן לקבוע את גודל האוטם ולאבחן סיבוכים של אוטם.

אבחון מוקדם של אוטם שריר הלב הוא קריטי. כדי להבטיח את הצלחת הטיפול ולמנוע סיבוכים, לכן חשוב להיות ערים לתסמינים האפשריים ולפנות לסיוע רפואי בהקדם האפשרי.

יש לכם שאלה מהלב? ליעוץ צרו קשר

רחוב דוד המלך 1 הרצליה בניין הפורום | 09-7413344