פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation)
פרופסור דוד רוט
פרפור פרוזדורים הוא הפרעת הקצב השכיחה ביותר. שכיחותו עולה עם הגיל. מדובר בהפרעת קצב עליתית המאופיינת בקצב לב מהיר ובלתי סדיר.
סמפטומים
החולה עלול לחוש דפיקות לב, חולשה, סחרחורת, כאבים בחזה או קוצר נשימה.
סיבוכים
הסיבוך הקשה ביותר של הפרעת קצב זו הוא ארוע מוחי הנגרם עקב קריש דם שנוצר בעליה וחלקים ממנו יוצרים תסחיפים הזורמים בכלי הדם ועלולים לגרום לארוע מוחי או אוטם בכל איבר אחר אליו יגיעו. סיבוך נוסף שפרפור פרוזדורים עלול לגרום הוא אי ספיקת לב, וזאת במיוחד אם קצב הלב מהיר ולא מבוקר.
אופי הפרפור
פרפור התקפי: במצב זה החולה בדרך כלל בקצב סינוס כלומר קצב לב תקין והפרפור מופיע רק מדי פעם וחולף מעצמו.
פרפור מתמיד: הפרעת הקצב כלומר הפרפור אינו חולף מעצמו אך ניתן להחזיר את הקצב התקין על ידי טיפול תרופתי או היפוך חשמלי (טיפול במכת חשמל)
פרפור קבוע: הפרפור מתמיד ואין אפשרות או כוונה להחזיר את הקצב התקין. אדם כזה יהיה פרפור כל זמן והטיפול התרופתי שיקבל מטרתו תהיה למנוע קצב לב מהיר (בקרת קצב).
חשוב לדעת כי הסיכון לארוע מוחי קיים באופן שווה בשלושת אופני הפרפור הללו.
גורמים
מוכרים גורמים רבים המעלים את הסיכון לפרפור פרוזדורים רובם פועלים שנים רבות לפני שמופיע הפרפור. הגורמים השכיחים לפרפור פרוזדורים הם לחץ דם גבוה, מחלת לב כלילית ומחלות מסתם.
טיפול יעיל בלחץ הדם ומניעת המחלה הכלילית עשויים למנוע התפתחות של פרפור פרוזדורים.
גם מחלות ריאה, ניתוחי לב, ומומי לב מולדים כגון פגם במחיצה הבין עליתית (ASD) עלולים לגרום לפרפור פרוזודרים.
גורמים נוספים לפרפור פרוזורים, הניתנים למניעה,הם שתיה מופרזת של אלכוהול וכמו כן אימון גופני מופרז. הכוונה לספורט תחרותי או לספורט אקסטרים כמו ריצות מרתון, טריאטלון, איש הברזל וקרוס קאנטרי סקי. ספורטאים כאלה סובלים משכיחות גבוהה יותר של פרפור החל מהעשור החמישי לחייהם בהשוואה לשאר האוכלוסיה.
כאן המקום לציין שפעילות גופנית מתונה מומלצת בהחלט היא משפרת את הבריאות וההרגשה ומאריכה חיים, אך גם לדבר טוב יש גבול. פעילות גופנית מופרזת כמו ענפי הספורט המוזכרים לעיל אינה מוסיפה בריאות.
אבחון
אק״ג: הבדיקה הפשוטה ביותר לאבחון פרפור פרוזודרים. פרפור מתמיד או קבוע יאובחן תמיד פרפור התקפי יאובחן רק אם החולה בפרפור בעת ביצוע האקג.
הולטר: הקלטה של קצב הלב במשך יממה. עשוי לאבחן פרפור התקפי במידה ויש ארועי פרפור במהלך היממה. בחולים עם פרפור קבוע המטופלים על מנת להשיג בקרת קצב ניתן על ידי ההולטר להתרשם האם הקצב אמנם מבוקר.
מקליט ארועים: מכשיר אבחנתי הניתן לחולה לחודש עד שלושה חודשים. בעזרת המכשיר ניתן להקליט קצב לב בזמן סמפטומים (דפיקות לב קוצר נשימה חולשה וכו) על ידי תעוד קצב הלב בזמן סמפטומים ניתן לאבחן האם מדובר בהפרעת קצב הגורמת לסמפטומים.
אקו לב: אמנם לא משמש לאבחון הפרפור, אך מספק מידע חשוב לגבי תפקוד הלב והמסתמים- כלומר יכל לספק מידע לגבי הגורם לפרפור ועוזר בהחלטה האם לטפל בתרופות נוגדות קרישה.
טיפול
הטיפול בפרפור פרוזדורים יכל להיות:
1. מכוון להפסקתו והחזרת קצב תקין וזאת על ידי היפוך חשמלי, תרופות (פרוקור, ריתמקס, טמבוקור, סוטלול) או פרוצדורה פולשנית צנתורית הקרויה אבלציה. לעיתים מבוצע גם ניתוח ״המבוך״ (MAZE) לשם החזרת קצב הסינוס. ניתוח זה שמור בדרך כלל לחולים שעוברים ניתוח החלפת מסתם ומצויים בפרפור.
2. ויתור על החזרת הקצב התקין- ומתן תרופות (חוסמי בטא בדרך כלל) לשם בקרת קצב, כלומר החולה נשאר עם הפרעת הקצב אך הקצב מבוקר תרופתית כך שלא יהיה מהיר ולכן לא יגרום לסמפטומים. מחקרים הראו ששתי דרכי הטיפול הללו זהות מבחינת תחלואה ותמותה.
בנוסף צריך לקבוע את דרגת הסיכון לארועים תסחיפיים ואם יש סיכון לכך יש לתת טיפול נוגד קרישה המקטין את הסיכון.
חשוב להבין כי לא משנה באזו דרך מטופל הפרפור: החזרת קצב הסינוס או בקרת קצב- טיפול בנוגד קרישה חיוני בשני המצבים במידה ויש סכנה לארועים תסחיפיים.